לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 48

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

דו"ח צפייה: הכפר - ברייס דאלאס האוורד, ג'ואקין פניקס, וויליאם הרט, אדריאן ברודי


זה לא ש"הכפר" היה כ"כ רע כמו שכבר נמאס לי מהשטיק הקבוע של מ. נייט שיימליאן, במאי הסרט: שעה וחצי של אווירה מתוחה ועלילה מקרטעת וכל זה בשביל שתי דקות מוצלחות לקראת סוף הסרט. "הכפר" נכנס לרשימת הסרטים הרעים בגלל חטאי האבות: "בלתי שביר" ו - "סיינס". "החוש השישי" עבד מצויין. הוא היה עשוי טוב, מותח, מצמרר וכלל כמה שורות בלתי נשכחות וטוויסט ענק. ייתכן וההצלחה של "החוש השישי" עמדה לשיימליאן לרועץ, עובדה, מאז אותו סרט הוא משחזר ללא הרף (ובלי הצלחה אמנותית יתרה) את אותו טריק. "בלתי שביר" היה סרט מייגע שהצליח להתיש אותי ולהביא אותי אפאטי לחלוטין לסוף הסרט (המפתיע). ב"סיינס" ממש סבלתי. זה היה נורא. כ"כ מייגע וכ"כ לא חשוב. ובכל-זאת, פה ושם יצא לי לקרוא דברים טובים על "הכפר" (וגם הרבה דברים רעים) ולפיכך החלטתי לתת לשיימליאן צ'אנס נוסף. העצוב בכל הסיפור שכנראה שגם את הסרט הבא של שיימליאן אני אטרח לראות. אחרי שכ"כ אהבתי את "החוש השישי" אני חושב שלשיימליאן תמיד מגיע קרדיט נרחב, חבל כל-כך שהוא טורח לבזבז אותו בכל סרט שהוא מוציא. הכפר" מספר את סיפורם של בני כפר בשלהי המאה ה-19 שחיים בסמיכות ליער גדול. היער משמש כמקום משכנם של יצורים שעל טיבם איננו למדים. החיים לצד היצורים מתנהלים (לרוב) בדו-קיום שנשמר כל עוד תושבי הכפר מקפידים שלא לחצות את קו הגבול בין הכפר ליער. מדי פעם קורות תקריות שמסתיימות לרוב במוות מזעזע של בעלי החיים בכפר וקריאות רמות שמדי פעם נשמעות בלילה אבל לא שום דבר מעבר לזה. צעירי הכפר מגלים עניין רב ביער. לושיוס (פניקס) מבקש חדשות לבקרים ממועצת הכפר (המונהגת בידי וויליאם הרט) שתתן לו לעבור את היער על-מנת להגיע לעיר שנמצאת אחריו. מותר לציין שמועצת הכפר מסרבת. נואה (ברודי) רפה השכל מדי פעם אפילו נכנס ליער וכלושיוס מגלה את זה הוא נחרץ יותר בדבר רצונו לחצות את היער. כך מתנהל הסרט, ביגעות מתישה-ממש ובאווירה מצמררת לפרקים, עד לסוף ההו-כה שיימליאני. זה לא סרט רע כמו "סיינס" או "בלתי שביר" אבל הגיע הזמן ששימליאן ישלם את המחיר ולפיכך הוא מודח לטבלת "סרטים שראיתי וסבלתי....". מחמאות, אגב, מגיעות לברייס דאלאס האוורד (הבת של רון האוורד) שמגלמת בכישרון עצום את איווי, בתו העיוורת של ווקר (הרט) וחברתו של לושיוס. היא ממש מקסימה וטובה ושווה את ההשקעה של הזמן בסרט. אם לא משהו חדש, אז לפחות זה.












נכתב על ידי , 10/1/2005 20:00   בקטגוריות קולנוע וכאלה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של you know who ב-5/1/2008 06:36



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)