הבלוג של אילון

בתור סרט תיעודי שבא להציג חודש בחייו של אדם שהחליט לאכול אך ורק ארוחות של מקדונלדס, "לאכול בגדול" הוא סרט חביב למדי. אין ספק. אלא שכל הסופרלטיבים שנקשרו לסרט בתור הסרט שהדהים את הצופים בפסטיבל סאנדנס היו מוגזמים (אלא אם האינטיליגנציה של הצופים בסאנדנס היא נמוכה משחשבתי). "לאכול בגדול" הוא נסיון "מדעי" חביב שהמסקנות שלו היו מובנות מאליהן ולא היה צריך שעה וחצי של סרט בשביל להגיע אליהן. ספרלוק משקיע את מירב המאמצים בלשכנע אותנו שאכילה מופרזת של ג'אנק פוד היא לא בריאה ועלולה לגרום לנזקים קשים לתפקוד הגוף אבל בחייאת ספרלוק, חשבת שלא ידענו ?!?!

בניגוד למייקל מור, הביוגרף המפורסם האחר, האג'נדה של ספרלוק לא ברורה. או שהיא לא ברורה או שההומור שהוא מפגין במהלך הסרט והספורטיביות הרבה ביחס לניסוי ולעצמו, מטשטשים אותה. כך או כך, אם ספרלוק ניסה לזעוק ולהתריע בפני השמנת היתר בארה"ב הרי שהוא התפרץ לדלת שנפתחה כבר מזמן. ברוב המקרים, אכילת יתר (שלא נובעת ממניעים בריאותיים) ודומיה, הן תוצר של החלטה מושכלת של אנשים מבוגרים. כיום, רוב האנשים שחיים בעולם המודרני מודעים להשפעות של אכילת יתר ושל צריכה מופרזת של ג'אנק פוד בדיוק כשם שהם מודעים להשפעה הרצחנית של סיגריות על הלב והעורקים או של אלכוהול על הכבד. אף-אחד לא מואכל בכפייה. מי שבוחר לאכול ג'אנק על בסיס קבוע, לעשן שלוש קופסאות ביום או לגמור חצי בקבוק וויסקי כל ערב עושה את זה על אחריותו בלבד. הייתי עוד איכשהו מבין אם ספרלוק היה מנסה לטעון כנגד הג'אנק פוד בשמה של מערכת הבריאות האמריקאית שצריכה להשקיע כסף מדי שנה במחלות שנגרמות כתוצאה מאכילה מופרזת אבל לא זאת הייתה התמה של הסרט. ספרלוק במפורש מראה לנו כמה שג'אנק פוד רע לנו. זה בסדר, אנחנו יודעים ומרגישים. לטעמי, פספוס נוסף של ספרלוק בסט היה העובדה שהוא התייחס רק בקצרה לתרבות התאגידים. מילא, אם היה מדובר בסרט שיוצא חוצ'ץ' נגד כל התאגידים שמשווקים לנו דברים שאנחנו לא צריכים ושמזיקים לנו וג'אנק פוד ביניהם. אלא שגם הנושא הזה חמק מספרלוק ומהסרט. בסופו של דבר נשארנו עם סרט תיעודי על אדם שבמשך חודש אכל שלוש ארוחות מקדונלדס ביום ואף-פעם לא סירב להצעה להגדיל את הארוחה (ומכאן שמו של הסרט. בעברית היו צריכים לקרוא לו "תגדיל לי ב 1.90 ש"ח").

ולמרות כל האמור לעיל, הסרט עצמו נחמד. מוציא לך את החשק מג'אנק פוד ל-24 שעות לפחות (וגם זה משהו). שני טיפים קטנים אפשר בכל-זאת לקחת מהסרט: 1. צריכה מופרזת של ג'אנק פוד עלולה לגרום לנזקים בעיקר לכבד (לפחות בשלב הראשוני). 2. אם כבר אתם מכורים לג'אנק, תיזהרו מהצ'יפס. מסתבר שדווקא הוא, אם כל חטאת.