הבלוג של אילון

היום יש לי יום-הולדת. אני בן 29. אני ממש לא מרגיש כמו בן 29 ולא שאני יודע איך אחד כזה צריך להרגיש ובכל-זאת, שנה אחת קצרה לפני שלושים הייתה אמורה (לפי כל התאוריות) להרגיש אחרת. סיפרתי כבר פעם על מנהג מוזר שהיה לי ולאחי היחידי. בכל יום-הולדת (שלו) היינו סוקרים מה עשה כל אחד מהביטלס בדיוק בגילו של אחי. בכל פעם שהיינו מגיעים לביטל ג'ורג' אח שלי היה מתבאס. ג'ורג' היה הצעיר מבין חברי הלהקה (הוא היה בן 27 כשהם התפרקו סופית) ולאחי היחידי היה קשה לקבל את זה שבגילו ג'ורג' כבר היה נשוי/כוכב-על/מלחין בחסד עליון וכו'. התגובה הקבועה שלו הייתה: "טוב...אבל ג'ורג' לא עשה קורס תיכנות בממרם או שירת בקבע". מהפה של אחי היחידי זה אפילו היה נשמע הגיוני וקשור.ב-00:01 אחי היחידי התקשר אליי מפילדלפיה כדי להגיד מזל-טוב. הוא היה הראשון. חזרנו לרוטינה הקבועה של מה עשה כל אחד מהביטלס בגילי. פייר, זה היה טיפה'לה מבאס. בגיל 29 רינגו היה עסוק בהקלטות של "אבי רואד". הלהקה שבה הוא ניגן 7 שנים עמדה להתפרק ומבין כל החברים החשש הגדול ביותר היה לרינגו שאהב לחיות את החיים הטובים אבל הרוויח פחות מכולם. ג'ון היה במלך המסע שלו למען השלום העולמי. הוא היה מאוהב עד מעל לראש ביוקו אונו אבל בעיקר הוא היה מכור להירואין. בגיל 29 פול ארז את שאריות כבודו העצמי, את אשתו ואת הזכרונות מימי הביטלס ויצא למסע אוטובוסים ברחבי אנגליה עם להקת "כנפיים" שהוא בדיוק הקים. ג'ורג' היה אחרי הקונצרט המפורסם למען בנגלה-דש ובאחד משיאיה הבודדים של הקריירה שלו. אף-אחד מהם לא עבד בעיריית חולון, גר בדירה שכורה עם שותפה טובת-לבב ונסע במיצובישי 96' שהוא קנה מהדוד שלו. ובכל-זאת, אפילו ביחס לחיפושיות אני לא יכול להרגיש רע עם היומולדת הזה שבא אליי פתאום. ישנם 7 מיליארד אנשים בעולם שגם הם לא היו בחיפושיות. זה בסדר, אין מה להרגיש רע עם זה שלא הוצאתי את "אבי רואד". הוצאתי השנה אלבום שמבחינתי הוא חשוב לא פחות (חבל שהעולם לא לגמרי מסכים עם הטענה הזו). בגיל 29, שמעון פרס כבר היה מאכר גדול במשרד הבטחון הוא עזר להקים את הכור האטומי והיה בתחילתה של קריירה פוליטית מבריקה. בגיל 29 מרלין מונרו הופיעה ב"חמים וטעים" ורשמה את שמה בדפי ההיסטוריה של הקולנוע. בגיל 29 פלה כבר היה אחרי הגביע העולמי השלישי שלו. לעומת זאת, קורט קוביין, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, בראיין ג'ונס, ריבר פניקס, ג'יימס דין ועוד רבים ואחרים לא זכו להגיע לגיל הזה. לפיכך, מצבי טוב. אני אופטימי וצופה (בחרדה קלה) לקראת ה - BIG 30. יהיה בסדר.

הלילה בסטארסקי אני אפנק את עצמי בכוס גינס קרה בחברת מכריי ומוקירי. יהיה דיסקו.

(התנצלות מראש בפני יהדות פילדלפיה על זה שהיא צריכה לקרוא את הקטע הזה פעמיים ועל הנימה המייברגית. גם הוא מזדקן You know).