הבלוג של אילון

כשהפועל ת"א ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה הייתי בן 13. זה קרה עונה אחת אחרי האליפות של 88'. בגלל עבירות תשלומים הפועל פתחה את העונה במינוס 4 נקודות שממנו היא לא הצליחה להתאושש לאורך כל העונה. ההסתדרות הייתה בקשיים ולא יכלה להזרים כסף לקבוצה. המצב הלך והדרדר ובאחד מימי השישי הפועל הופיעה למשחק נגד צפרירים חולון עם קבוצת הנוער (שאז כללה את פליקס חלפון ויוסי אבוקסיס). בשבת אחרת הקבוצה הגיעה למשחק חוץ מול מכבי חיפה עם חמישה שחקנים בלבד והמשחק בוטל (חיפה זכתה בנצחון טכני). בפעם שעברה שבה הפועל ירדה ליגה יכולנו להאשים את כל העולם. לא תמיד הבנּו את כל מה שקראנו בעיתונים אבל הצלחנו לקלוט שמות של כל מיני מעורבים: חיים צימר, אלי מילר וכו'. בפעם שעברה שהפועל ת"א ירדה ליגה יכולנו להאשים את ההסתדרות. בסופו של דבר הפועל חזרה תוך עונה אחת אבל נדרשה התערבות של דוביד שוויצר על-מנת שזה יקרה. את הנזק שנגרם כתוצאה מאותה ירידה, לקח לקבוצה שנים ארוכות לתקן.

בימים האחרונים יצא לי לשבת בבית. ימי מחלה. יכולתי להתעדכן דרך האינטרנט במצבה של הפועל בזמן אמת. קיטרתי לא מזמן על ההיסטריה שמלווה את סיקור הפועל ת"א בעיתונות הספורט. ארבעת הימים שביליתי בבית רק עזרו ל להבין שאם יש היסטריה, היא באה מכיוון הקבוצה ולא מכיוון התקשורת. והנה כי כן, מקרה אחד שבו התקשורת לא בהכרח אשמה. אני לא רוצה להצטייר כאוהד-כפוי-טובה שמאשים את סמי סגול. מה רוצים מהאיש הזה ? במשך שנים הוא שורף כסף על הפועל ת"א ופתאום עכשיו כולם מצפים ממנו שיגלה עניין בתחום שאף-פעם לא עניין אותו ושבו הוא בכלל לא מבין. מבחינתו הפועל ת"א  הייתה רק דרך להיות פילנטרופ בלי לטרוח יותר מדי. זה לגיטימי וזה מובן. כל הביקורת על הנהלת הפועל ת"א היא מיותרת גם כן. כשעגיב-תאומים-אורנשטיין היו בהנהלה כולם קיטרו על התפקוד שלהם. למרבה הצער, מנהלי קבוצות כדורגל, די קשה למצוא. יש אמנם רבים כאלה, אבל יש מעטים שעושים את זה טוב.

וכך הגענו לשייע. למרות שאני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו בכתבה של עיתון ת"א על שייע הוא לא האשם הבלעדי. כשקבוצת כדורגל יורדת ליגה, יש הרבה אשמים. מועדון כדורגל אמיתי מורכב מעשרות שחקנים, חברי הנהלה, צוות מקצועי ואפילו אוהדים. כמו שכל שחקן יודע להודות לקהל שלו ("הם השחקן ה-12...." וכו') בזמני הצלחה, כך גם הקהל (שנהנה מהמחמאות) צריך להבין שחלק מהאחריות (חלק מזערי) נופל גם עליו. אני משוכנע שרוב אוהדי הפועל ת"א (ואני ביניהם) מכים על חטא על קריאות התתפטר-תתפטר שהם קראו לקשטן בשנה שעברה. מה שאז היה נראה כמו רעיון טוב ("...קשטן במילא לא יגיע עם הקבוצה לשומקום ולנדאו נראה כל-כך צעיר ומבטיח....") היום נראה כמו תחילת הסוף של הפועל ת"א. כשנכתת רגלינו בעונה הקרובה בין המגרשים החרבים של הליגה השנייה, כדאי שנזכור שלכולנו יש חלק באשמה. מי יותר מי פחות, אבל כולנו.

כשהפועל ת"א ירדה ליגה בפעם הראשונה התקשיתי להאמין. איך מועדון כל-כך גדול שמימיו לא ירד ליגה באמת ישחק בליגה השנייה. אבל זה קרה. הפועל שיחקה בליגה השנייה ויכלה לה. אני לא ממש בטוח שהפעם זה יקרה. טליק, היקר בספירה, אוהד הפועל י-ם. לא רבים זוכרים אבל פעם באמת הייתה קבוצה כזו, וגם היא הייתה מיני-אימפריה. אני משוכנע שבתחילת שנות השבעים, בזמן שהוא ראה את בן-רימוז' וחבריו, טליק לרגע לא האמין שהפועל ירושלים, בבת עינו, תדעך לאפרוריות שכזו. אבל הנה, זה קרה. וטליק נשאר בחיים. בכל מה שקשור לכדורגל, אף-פעם לא תהיה מי שתחליף אצלי את הפועל ת"א ולא משנה באיזה ליגה היא תהיה. כל מי שהקשיב ליוסי בנאי בזמן יודע שאין אהבות שמחות. והפועל היא אהבה שכזו.

מאיר גולדברג כתב פעם שאימפריות נופלות לאט. אני מניח שהוא לא אוהד הפועל, כי אם כן, אז יש לו קצת שכתובים לעשות. שבת שלום.