נסענו במונית, בדרך חזרה מהמרכז שירות של ניסאן, אני חשבתי על אלפי השקלים הטובים שאני הולך להשאיר שם היום בגלל הניסאן שלי והנהג רצה לדבר. יכולתי לראות את זה עליו בשניות הקצרות בהם הרשיתי לעצמי להביט לכיוונו. הוא נראה טיפוס נחמד. דובי ואבהי כזה, אבל לא ממש רציתי לדבר. לא משהו אישי, פשוט רציתי להתייחד עם זכרו של הפלוס בחשבון הבנק שלי, כמה שעות לפני שניסאן יחזירו לי אוטו עם סטארטר חדש ובעלים מרושש.
הוא הפעיל את הרדיו בדיוק בזמן למבזק חדשות של השעה 8:00. אני נמנע מחדשות בדרך כלל, שום דבר טוב לא יוצא מהן ולפעמים מספרים בהם על נצחונות של מכבי או על אירועים טראגיים אחרים. למבזקנית הייתה ש' מוזרה כזו. קצת כמו של גלר ("מה איתו באמת, מזמן לא התקשרתי...").
בשלב מסוים היא התחילה לדבר על ההצעה הפלסטינית לעצרת האו"ם ועל זה שטיבי שם. שמעתי על הדבר הזה בימים האחרונים אבל שוב, לא גיליתי עניין מיוחד. מה אכפת לי מדינה פסלטינית כשלניסאן שלי הלך הסטארטר ???
בשלב הזה, הוא כבר לא יכל להתאפק. "צריך להכניס אותו לכלא !!!". הנחתי שהוא מתכוון לטיבי. מלמלתי משהו בחצי פה, לא לגמרי שמאלני אבל גם לא לגמרי בעד אדון נהג. הוא דווקא קיבל את זה. לפרקים זה נראה כאילו הוא באמת מסכים איתי. עד שנגמר המבזק והתחיל There must be an angel של יורית'מיקס כבר נהיינו חברים טובים. הספקנו לדבר על הפקק ביוספטל, על השיפוצים של העירייה. למה אין מוניות שירות בחולון ועל זה שהבן שלו הצליח להרוס את הראש מנוע של האוטו שהוא נתן לו. הגענו לעירייה והוא אפילו עצר לכבודי בחנייה של ראש העיר. ריספקט. הספקתי להתעצבן כבר על כמה דברים אחרים ופתאום הבנתי: הפלסטינים באו לאו"ם ב - 29.11.2012, כ"ט בנובמבר. אלמלא הייתי ישראלי (לפרקים...) הייתי אומר להם סחתיין. אני לא יודע כמה מאיתנו מציינים לעצמם את היום הזה ואני מניח שמשנה לשנה מתמעטת כמות האנשים שחוו את הרגע הזה לפני 65 שנים בזמן אמת. אני כן יודע שהחל מהיום, הכ"ט בנובמבר שלנו לא יהיה רק שלנו. לא לגמרי.
הטיבי הזה, צריך להכניס אותו לכלא !!!