הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 2/2005
לא מחכה יותר לדוור
הלילה הודיע קרל מאלון, במסיבת עיתונאים שנערכה בדלתא-סנטר על פרישה מכדורסל. קארל "הדוור" מלון, אולי הפאוור פורוורד הכי טוב ששיחק את המשחק, פורש בגיל 41, כשהוא רחוק 1,459 נקודות מקארים עבדול ג'אבר. מלון שייך לדור אחר. הדור של מג'יק, בירד וג'ורדן. הדור שהציל את הכדורסל. הדור של אנשי העבודה הקשה והמשפחה. הוא הצטרף לליגה בעונת 85-6 והפך לחלק מהפיק-אנד-רול הכי יעיל בהיסטוריה. אחרי כ"כ הרבה שנים ביחד סטוקטון הפך למחלק האסיסטים היעיל בהיסטוריה ומאלון הפך לקלע השני בטיבו בהיסטוריה. יחד, הם היו הציוות שהכי מתגלגל על הלשון, אבל אליפות זה לא הביא להם. סטוקטון ומאלון פורשים (שניהם) בלי תואר אליפות אחד. השליטה הטוטאלית של ג'ורדן השאירה הרבה אנשים ללא תארי אליפות אבל מבין כולם, על קרל מאלון אני הכי מצטער. מאלון שייך מבחינתי לחבורה של ספורטאים שאותם תמיד אהדתי למרות שאף-פעם הם לא שיחקו בקבוצות הנכונות מבחינתי (חברי כבוד ברשימה: גרנט היל, רייאן גיגס, דורון שפר, ת'יירי הנרי, ווילי סימס, עדי גורדון ועוד). כתבתי בעבר על ספורטאים שפורשים ללא תואר משמעותי בקריירה, מאלון הוא ללא ספק אחד מהבולטים שבהם. חבל. ממש חבל. כשווילט צ'מברליין הגדול עמד לפרוש, סידרו לו כמה עונות בלייקרס על-מנת שיוכל לקחת אליפות, במקרה שלו זה עבד, אצל מאלון לא. ישנם שני סוגים של ספורטאים: מוכשרים וכאלו שעובדים קשה. ג'ורדן איחד את שתי התכונות. לארי בירד היה אחד שעבד קשה. מג'יק היה מוכשר, היה לו קסם. מאלון לטעמי שייך לזן של העובדים קשה. בעונות הראשונות שלו ב-NBA, ממוצע הקליעות שלו מהקו היה נמוך. מאלון עבד קשה בקיץ והפך לשחקן של 70 וכמה אחוזים מהקו. זה לא הפך אותו לקטלני אבל זה הפך את הפאולים עליו לפחות משתלמים. הוא עשה הכול כדי להיות הטוב מכולם וכמעט שלא החמיץ משחקים. הוא אף-פעם לא הסתיר את השאיפה שלו, לעבור את קארים עבדול ג'אבר, אבל זה כבר לא יקרה. עד כמה שספורט יכול לגעת בי, יש בי תחושה חמוצה על כך שמאלון לא יזכה לקחת אליפות הוא באמת היה ספורטאי ענק.
הדוור פורש
מהתמונה הזו אפשר ללמוד כמה שמאלון היה ישן. איפה מוצאים גרביים כאלה היום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
