הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 2/2005
דו"ח צפייה: הרולד וקומר משתוללים באמריקה - ג'ון צ'ו, קאל פן.
סרט הסוטול האולטימטיבי, אין ספק. מה קורה לשני אנשים שנמצאים במאנצ'יז מטורף וחייבים להגיע לסניף של White Castle (שלפי מה שהבנתי נחשבת לאחת הנחותות בתחום הג'אנק). אפשר להסתכל על הסרט ולומר שהוא מציג באופן המציאותי ביותר את היחס של אמריקה למהגרים, בני הדור השני. אפשר לדבר על הסרט ועל ריקנותו של הדור הנוכחי של "הצעירים" (שאריות דור ה-X). אפשר לעשות הרבה דברים אבל זה בהחלט מיותר. למרות הפוטנציאל למניפסטציה של הסרט, "הרולד וקומר" הוא בסופו של עניין סרט על שני סטלנים, מצחיקים (לרוב) שעוברים את הלילה המטורף ביותר שניתן להעלות על הדעת. מי שאוהב קומדיות מטורפות/נחותות ושאר פגעי הז'אנר מוזמן להנות מאחת מהקומדיות הטובות ביותר בתחום. דני ליינר עשה סטאז' ב"אחי איפה האוטו שלי?" והגיע חכם יותר להרולד וקומר. הם יותר מצחיקים. עלילת הסרט היא מאוד פשוטה: הרולד (צ'ו) וקומר (פן) הם שי חברים המתגוררים ביחד. הרולד הוא הרציני והשקול מבין השניים וקומר הוא הסטלן האולטימטיבי. לילה אחד, בעיצומו של התקף מאנצ'יז מטורף השניים מחליטים לחפש את הסניף הקרוב ביותר של White Castle על-מנת להנות מדיל המיני-בורגרים שהם מציעים. השילוב של החיפוש אחר הסניף החמקמק + הסוטול בו נמצאים השניים מביא את הסרט למקומות מטורפים למדי, בניגוד למה שמתרחש ברוב סרטי הקומדיה מהסוג הנ"ל, ברוב המקרים זה עובד ומצחיק לאללה. צריך, כמובן, לבוא בראש פתוח, ובעיקר להנות. מי שאוהב בדיחות על אמריקה הלבנה, ייהנה פי כמה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
