הבלוג של אילון

מכבי חיפה החליטה שלא להשתמש בשירותיו הטובים של איל ברקוביץ' ומההיכרות עם יעקב שחר ורוני לוי, אפשר להאמין שההחלטה הזו התקבלה בעיקר ממניעים מקצועיים ולא ממניעים אישיים (מספרים על איזה סכסוך שיש בין ברקוביץ' לבין שחר, אני לא מאמין כל כך). לדעתי, מכבי חיפה טועה. אמנם תפקיד הפליימייקר הולך ונעלם מהכדורגל העולמי ויש שיאמרו שהצבתו של איל בקבוצה עלולה ליצור בעיה הגנתית כזו או אחרת אבל באפרוריות של הכדורגל הישראלי, השילוב של ברקוביץ' בקבוצה כל-כך מקצועית יכל להיות יוצא מן הכלל. חשוב לזכור, ברקוביץ' אמנם בן 32-33 אבל הוא חוזר אחרי שהתאמן במשך עשור כמעט בליגה הטובה והמהירה בעולם. האופי שלו בעייתי, זה נכון, ואין מאמן ישראלי שלא פוחד מבעיות בחדר ההלבשה או מאיש חזק מדי בקבוצה שיערער את מעמדו בעיני השחקנים, אבל מכבי חיפה מספיק יקרה לליבו של ברקוביץ' על-מנת שהוא לא יגרום לשום סבוטאז' בתוך הקבוצה. בכל-זאת, למרות הכל, שחר ולוי החליטו שלא לקחת את ברקוביץ' ועכשיו הוא כנראה ילך למכבי ת"א. חיפה, לטעמי עשתה טעות נוספת בכך שויתרה על ברקוביץ', ועליה כדאי לתת את הדעת:

מכבי חיפה הוא ללא ספק מועדון הכדורגל הטוב בארץ. ארגונית ומקצועית. אין על מה לדבר. מכבי חיפה הייתה כזו במשך עשרים השנים האחרונות בהן היא זכתה בשמונה אליפויות (והתשיעית בדרך). השליטה של חיפה בכדורגל היום נראית חסרת תחרות לחלוטין בעוד שעד תחילת המילניום, מדי פעם היו קבוצות שנתנו לה פייט ואפילו לקחו ממנה אליפויות (בית"ר זכתה בארבע אליפויות בתקופה הנ"ל, מכבי ת"א בארבע גם כן). מכבי חיפה של שנת 94' נראתה כזו גם כן. היא הייתה בלתי מנוצחת ונתנה תצוגות-על (כולל ה 5-0 המפורסם על מכבי ת"א) ובכל-זאת בשנה שאחרי, מכבי ת"א לקחת את האליפות ושנה מאוחר יותר את הדאבל. אז מה בעצם קורה ? על-מנת לפתח עליונות טוטאלית כל-כך, סטייל מכבי ת"א, קבוצת כדורגל צריכה לגלות התמדה, יעילות, הרבה מזל ובעיקר להסתמך על טעויות של היריבים. מכבי ת"א לא הייתה מצליחה לשלוט בכדורסל לאורך כל-כך הרבה שנים אם הפועל ת"א הייתה מצליחה לעצור אותה בדרך אלא שבשנות השמונים ההסתדרות התמוטטה והפועל ת"א איתה. גם אליצור נתניה, הפועל ר"ג, שתי החיפאיות והפועל חולון לא הצליחו להתמודד ברציפות מול מכבי. לא תמיד היה כסף ובטח ובטח שלא תמיד הייתה את היכולת להתמודד מול מכבי. מה אני בעצם רוצה לומר, שמכבי חיפה שולטת כרגע ללא עוררין בכדורגל הישראלי בגלל שהיא הכי יעילה, הכי מאורגנת, הכי ממוזלת (יש מילה כזו ???) ובגלל שהאופוזיציה שלה נמצאת בקאנטים. הפועל ת"א נאבקת נגד הירידה, מכבי ת"א נאבקת נגד האוהדים והניהול של בית"ר שווה ברמתו בעיקר לרמה המנטאלית של אוהדי הקבוצה. חיפה היא הטובה ביותר והיא הצליחה למגר את האופוזיציה שלה באופן טוטאלי. עד כאן הכל טוב ויפה. אנחנו נמצאים לקראת סיומה של עונה שבה חיפה שוב תיקח אליפות (הרביעית בחמש השנים האחרונות) ו"הפחד" הגדול הוא שהיא תגיע לליגת האלופות ותתקע בה יתד. ואיך כל זה מתקשר לברקוביץ' ???

ובכן: עידן טל מדבר כבר חצי עונה כמעט על הרצון שלו לעזוב את חיפה לטובת קריירה בחו"ל. הוא מרגיש שהוא שוב בשל להתמודד עם הליגות האירופאיות ועם תואר שחקן העונה בכיס והדרכון הצרפתי (שנדמה לי שיש לו) הוא יהיה ודאי מחוזר (או לפחות ימצא לו קבוצה). יניב קטן גם מרגיש בשל לעזוב. הוא חושב שיש לו מה למכור בחו"ל והקשרים עם פיני זהבי אף-פעם לא הרעו בעניין. ג'ובאני רוסו מתאושש מניתוח בגב, הוא יחזור לשחק ויהיה טוב אבל ממש לא בטוח שהוא ישאר בקבוצה ועוד יותר לא בטוח שהוא יצליח לשחזר את היכולת הטובה שלו בהמשך העונה. רוסו תמיד נתפס בעיני כשחקן שיכול לשפר קבוצה טובה אבל לא להרים קבוצה נחותה (כפי שחיפה עשויה להיות בליגת האלופות). זנדברג, בירוק וברדה התייבשו יותר מדי על הספסל של חיפה וייתכן שבשעת הצורך הם לא יהיו מספיק טובים לצרכים של חיפה. אחת מההצלחות של רוני לוי העונה קשורה לזרים: קולאוטי, גונזלבש, דירסאו ובוקולי מעניקים לחיפה את מצבת הזרים הטובה בכל הליגה. אבל שוו בנפשכם תסריט במסגרתו, עידן טל ויניב קטן עוזבים את הקבוצה, קולאוטי עוזב גם כן לקבוצה באירופה, רוסו מחליט לעזוב, שני הזרים שמובאים כתחליף לא מספקים את הסחורה ובהגנה: גרייב, בנאדו ובעיקר חרזי זקנים בעוד שנה ולא מצליחים להתמודד עם החלוצים האירופאים או עם הישראלים. אני יודע, זה נשמע כמו wishful thinking של אוהד כדורגל שמתוסכל מההצלחות של חיפה אבל זה לא בהכרח כך. חיפה ידעה הרבה נפילות בעניין הזרים (קרדש, מוגאי וכו') ואין אף קבוצה שחסינה בעניין הזה. לפיכך, אני חושב שברקוביץ' יכל רק לעזור לחיפה ולא להזיק. אם טל או קטן יעזבו, לא יימצא תחליף טוב יותר. הוא אמם משחק בתפקיד אחר, אבל אפשר לבנות סביבו קבוצה שתרוץ יפה בצ'מפיונס ליג.