הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 8/2003
קיץ 90' (5) - העשרים ותשע באוגוסט.
ויותר מכל דבר אחר, קיץ 90' היה ה - 29.8.
עברו 13 שנים מאז ועד היום לא הצלחתי לעמוד על טיבו של אותו היום. למעט היום שאחרי רצח רבין, ה - 29.8.1990, היה היום הכי מדכא שחוויתי אי-פעם. הורים שלי היו בחו"ל וישבתי בבית עם חברים. בערב אמור היה להתקיים המופע של גל"צ בפארק שאליו לא תיכננו ללכת ממילא. לא עשינו שום דבר מיוחד, לא חשבנו על שום דבר מיוחד, כששרון היה בדרך אמרנו לו שיביא שני מילקי. לא היה שום דבר. ובכל-זאת, בזכרון הקולקטיבי, ה - 29.8.90 היה יום נוראי. אולי אפילו השמיים הרגישו שהמסיבה הזו שנקראה קיץ 90' מתקרבת לקיצה ולכן האור היה אפור. השמש שעבדה כל-כך קשה במשך חודשיים פשוט התעייפה ולא כל-כך האירה. הדעת נותנת שהיינו מדוכאים בגלל החזרה לבי"ס. כיתה י'. ואת כל מה שקרה לי בשנה שאח"F יכולתי תמיד לראות כתולדה של אותו יום ארור בסוף אוגוסט 90'. מלחמת המפרץ, משה עף מבי"ס, אני כמעט עפתי גם כן, הקמנו להקה, ניגנו, לא נכנסנו לכיתה במשך אותה שנת לימודים, הלכנו לתנועה. והכול בגלל אותו יום.
כמו בכל קיץ הבטחתי שאני אעשה דיאטה ושאתחיל להיות תלמיד טוב. שיקרתי. לא היתי תלמיד טוב אפילו באוניברסיטה ושלוש-עשרה שנה אח"כ, עדיין לא עשיתי את הדיאטה.
ישבנו בבית כתבנו שיר עצוב והבטחנו שלא משנה איפה נהיה, ניפגש ב - 29.8 מול השעון באבולעפיה בשנת 0200 ומשהו. אותה הבטחה, שבאותו הרגע נראתה הכי חשובה בעולם, התמסמסה עם השנים והספקתי כבר לשכוח ב - 2000 וכמה אמרנו שניפגש. אפילו הקלטנו את עצמנו בטייפ אבל הקסטה נעלמה לי או שהתקלקלה במשך השנים וכך איבדתי את התיעוד המדויק ביותר לרגע שבו נגמרה הילדות. קיץ 90' היה קיץ חשוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
