אם הייתי צופה בסרט בזמן שהוא יצא (בערך לפני 4-5 שנים), ואם הייתי נמנה על חוג מעריציה של הגב' קרוז ואם הייתי בעניין של פנטזיות רומנטיות שנעות סביב נושא האוכל, אז אולי הייתי חושב ש"אישה על הגובה" הוא סרט בינוני במקרה הטוב. אבל אני לא אף-אחד משלושת הדברים שצויינו לעיל ואפילו החיבה שלי לתכניות בישול (אני אוהב לראות אותן בעיקר בגלל שאני אוהב את התהליך עצמו) לא באה על סיפוקה במקרה הספציפי הזה, בעיקר בגלל שהבישול במובנו הטהור תפס בסרט רק חלק משני ביותר. "אישה על הגובה" נראה בדיוק כמו סרט שנתפר למידותיה של פנלופה קרוז (משנת 2000). היא הייתה עם טום קרוז באותה תקופה וניסתה לבנות לעצמה קריירה "רצינית" בהוליווד וכל שחקנית חייבת קומדיה רומנטית ברזומה, אז הנה הקומדיה הרומנטית של פנלופה. היא לא שחקנית רעה (ויש להודות, היא די טובה בסרט הזה) והיא בהחלט חושנית ומפתה וסקסית וכו' אבל הסרט עצמו, ממש-לא-משהו. הבימאית, פינה טורס, ויתרה מראש על הנסיון לייצר סוג של מציאות בסרט ולכן, בעצם, הסרט מתנהל כסוג של פנטזיה רומנטית לא מוצלחת במיוחד. כל מיני שילובים של אנימציה, העיסוק המופרז בעבודת אלילים ודמותו של הטרנסווסטיט בסרט (המגולמת באופן מבריק ע"י הרולד פריניו ג'ונייור) הופכים את "אישה על הגובה" לפנטזיה. ולא שזה הזיז הרבה. כך או כך, חבל על הזמן.
"אישה על הגובה" הוא סיפורה של איזבלה (קרוז), שבאה מבאיה, שהיא הכי כשרונית בעולם בכל מה שקשור לבישול, והיא סקסית וחושנית וכו' אבל סובלת ממחלת תנועה. בעטיה של המחלה היא לא יכןלה לעלות או לרדת במעלית, לא יכולה לסוע וחייבת, אבל ממש חייבת, להיות למעלה בעת הסקס. איזבלה מתחתנת עם טוניניו (מורילו בניסיו) והאהבה ביניהם גדולה. טוניניו מנהל מסעדה ומלפרטט עם הלקוחות ואיזבלה כלואה במטבח ומכינה את המנות הכי טובות בעולם. לילה אחד, איזבלה מגלה שטוניניו שלה בוגד בה ומחליטה לעזוב אותו. "מה את רוצה" זועק טוניניו, "אני גבר ואני חייב להיות למעלה לפעמים". איזבלה בורחת לסן פרנסיסקו שם היא חוברת למוניקה ג'ונס (פריניו) טרנסווסטיט שאיזבלה הכירה עוד בתקופת ילדותה. בסן פרנסיסקו איזבלה נוחלת הצלחה. בהתחלה כמנחת סדנאות בישול ובסוף, אחרי שמפיק טלוויזיה (פויירשטין) מתאהב בה, היא הופכת לכוכבת טלוויזיה. בינתיים, טוניניו מגיע כדי להיאבק על אהבתה. וכן, זה נדוש וצפוי כמו שהתקציר הזה נשמע. מוטב להתרחק מאיזבלה וטוניניו....