הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 3/2005
לקראת ישראל-צרפת, שני הסנטים שלי
אז ככה: לא להיכנס לאופוריה. צרפת זה לא אירלנד. האירים אולי חזקים אבל עדיין לא באופן המוחלט. הם טובים ויודעים שהם טובים אבל לא לגמרי משוכנעים. הצרפתים לעומתם, מהיותם חארות, יודעים שהם טובים ויודעים שיש להם יתרון ושהם יזכו לריספקט. הם עוד עלולים לשחק על זה. נבחרת ישראל תחסר במשחק הזה את גולן, בנאדו וסוואן. לא נעים אבל לא נורא כ"כ. לאחר התייעצויות ארוכות פה בעבודה, הגיע צוות ההיגוי של עיריית חולון למסקנה שגרנט צריך להרכיב את סבן כמגן ימני ואת חרזי כבלם במקום בנאדו (או להיפך: חרזי בימין וסבן כבלם). יש בזה הגיון. בהיעדרו של בנאדו יש צורך לייצב את הרכב הנבחרת. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא דרך ההצבה של חרזי הוותיק. אפשר לוותר על נסיונות התקיפה הקבועים מצד ימין ושמאל (וגם אם לא, חרזי בהחלט לא פראייר בתחום). לגבי סבן, הוא הצליח לעצור את הנרי בצרפת ולמרות שהברק לא מכה פעמיים, ייתכן שהסבן כן. נבחרת צרפת לא נמצאת בתקופה טובה. אמרנו את זה אחרי המשחק הראשון בקמפיין ואפשר להגיד את זה גם עכשיו. זה לא אומר הרבה, כיוון שהתקופה הלא טובה של נבחרת צרפת עדיין תאלץ את הנבחרת שלנו להתעלות על עצמה כדי לנצח או לעשות תוצאה טובה. בעיני, זה לא בלתי אפשרי. תצוגת תכלית בהגנה ופוקס וחצי בהתקפה ייעשו את העבודה. עקרונית, ללא אמונה בניסים או התעלות חד פעמית, אין לנו מה לחפש מול צרפת. עם הנרי או בלעדיו זו עדיין נבחרת מעולה. אחת הטובות בעולם. באדיר זה לא ויירה וגרשון זה לא בומסונג. אגב, לגבי עמדת החלוץ: גרנט זימן לסגל את משה ביטון. השד יודע למה. צאו וחשבו כמה יפה יוכל להיות המשחק אם ביטון יהיה הסוואן של יום רביעי. סתם ככה, מחשבה קטנה ואופטימית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
