הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 9/2003
קחי אותי שרון ואתקע לך בגרון - הסוף
לא ראיתי "קחי אותי שרון" כמעט בכלל. עשיתי את מירב המאמצים כדי להימנע מהתכנית הזו כפי שאני עושה בד"כ את מירב המאמצים להתחמק מערוץ 2. אם היו מחלקים פרס ל"איש שהתמיד לא לראות ערוץ 2 למרות שהוא משתמש הרבה בטלוויזיה" (והנה הקטגוריה החסרה מטקס "אנשי השנה) הייתי זוכה באחד מהמקומות הראשונים.
אני לא אחד מהאידיאולוגיסטים האלו שטוענים שהם לא רואים טלוויזיה בכלל. אני רואה והרבה. אלא שמבחינתי הטלוויזיה נועדה לשני דברים עיקריים: כדורגל וציצים. אם אין משחק כדורגל בסביבה, אני הולך לחפש ציצים בערוצים הזרים. ריקני וניאנדרטלי ככל שזה יישמע, אני יודע לפחות שאני הגון וחרמן כמו חייל שחזר מהשבי.
אבל...לא בשביל זה התכנסתי.
"קחי אותי שרון" זכתה במהלך שידורה המיותר לרייטינג מטורף. כיוון שהתכנית עצמה לא הייתה כל-כך מעניינת הרי ששווה להתייחס ל"קחי אותי שרון" כאל תופעה חברתית. כאל אבן הייסוד במה שעתיד אולי להיות מסלול הסלבריטאיזם החדש. תחשבו על זה, במשך קיץ שלם מדינה שלמה מחכה לראות במי תבחר רווקה בת 30 שהיא אמנם די נאה אבל כל-כך לא מעניינת מבין חבורה של 15 אשכנזים, גבוהים כשעל כל ההילולה מנצח אקי אבני, עוד סמל דביק של הסלבריטאיזם המקומי. ומהצד האחר, מדי יום חמישי, מדינה שלמה מתכווננת לנוראי שבערוצים על-מנת לראות כמה חברה צעירים, לא מדי יוצאי דופן או מוכשרים, שמתחרים ביניהם על הזכות להפיק דיסק בכורה שאחריו שממה ושיממון וועדי עובדים וחלטורות. המדינה קצה בסלבריטאים הישנים !!! כבר לא מעניין את ב. ישראל לדעת למי דודו טופז נשך את הכתף, ממי מתביישת מיכל ינאי, וכמה קילו עלתה ציפי שביט במהלך הנסיעה לגוואטמלה עם רון חכלילי. אנחנו רוצים גיבורים חדשים ואם אפשר, רצוי שיראו כמונו. שמנים, לחים, לא מגולחים, מזיעים, לבושים בסטיילינג הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת ובעיקר שחצנים עד כלות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
