הבלוג של אילון

יותר מכל דבר אחר "זהות כפולה" עשה לי חשק לבקר באירופה. לא יודע, בא לי שוב להסתובב בפריז ובשאר היבשת הבעייתית הזו. וזה לא ש"זהות כפולה" נוצר בתור סרט פרסומת לאירופה (כמו ש"50 דייטים ראשונים" היה להוואי פחות או יותר), "זהות כפולה" הוא אחלה סרט מתח עם עלילה זורמת ובלי יותר מדי כאבי ראש והתפוצצויות מיותרות אלא שהמיקום של כל העלילה באירופה, נותן חשק לנסוע. מאט דיימון מככב בסרט בתור ג'ייסון בורן או זה לפחות מה שאנחנו חושבים. הוא נמשה מלב ים ע"י ספינת דייגים קטנה כשבגבו שני חורי כדור. איש לא יודע מי הוא ולמעט שבב אלקטרוני שמושתל בירכו ושמקרין מס' של חשבון בנק בשווייץ, אין שום דרך לגלות עליו כלום. הוא חוזר לעשתונותיו מהר מאוד אבל הזכרון לא חוזר אליו. אין לו מושג מי הוא בעצמו אבל אט-אט הוא מופתע לגלות שיש לו כישורים שונים מתחום אומנויות הלחימה והריגול. כמו ג'יימס בונד אחרי כמה פטריות. בניגוד לרוב הסרטים מהז'אנר הספציפי הזה, במקרה של "זהות כפולה" אנחנו מהר מאוד מגלים במה מדובר. בבנק בשווייץ ג'ייסון מוצא תכולה של כספת שניתן לייחס רק למרגל (ולאחד המוצלחים שבהם): דרכונים שונים, אקדח, מזומן בכמה שפות וכו'. מבין כל הדרכונים והזהויות האפשריות ג'ייסון בוחר לנסוע לפריז (אי אפשר להאשים אותו). למסע של ג'ייסון לכיוון הדירה שלו בפריז חוברת מארי קרויטז (פוטנטה), גרמנייה לא לגמרי קונבנציונאלית שג'ייסון פוגש בשגרירות ארה"ב ממנה הוא נאלץ לברוח. בכלל, ג'ייסון נרדף לאורך כל הסרט והוא לא לגמרי יודע למה. הוא מצליח להתחמק במיליון דרכים שונות ומשונות (כולל מרדף מכוניות מגניב לאללה ברחובות פריז). אחד הדברים החיוביים שאפשר לציין לגבי הסרט הוא שהבמאי משחק מעט בצופים. לכאורה מדובר במצב קלאסי של רעים מול טובים אלא שבמקרה הספציפי הזה, אנשי הסוכנות הממשלתית שאחראים על ג'ייסון (בעיקר כריס קופר וברייאן קוקס בתפקידי הנבלים הרגילים שלהם) הם לא בהכרח הרעים האמיתיים וג'ייסון הנמלט הוא בעצם מרגל שמתפקד בעיקר כרוצח שכיר מהשורה הראשונה, כלומר, תפקידי הרעים והטובים הקלאסיים, לא לגמרי ברורים בסרט הזה. בכל מקרה, השקיפות של העלילה, מקלה על ההתמודדות האתית הזו. ובכלל, שווה להחמיא ל"זהות כפולה", אחלה סרט פעולה עם כוכב די מפתיע ומוצלח. אני ראיתי את הסרט בעיקר כדי שאוכל לראות את החלק השני ("זהות בדויה") מבלי לסבול מפערים. בסופו של דבר גיליתי שלא הייתי חייב, ובכ"ז נהניתי. שווה נסיון.