הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 4/2005
כמה קטנות על כדורגל
- בית"ר י-ם נענשה בהפסד טכני (שמשמעותו בפועל הינה הפחתת נקודה) ובקנס אישי לטל בנין עקב שיתופו שלא כחוק במשחק מול הפועל חיפה (שזכתה מן ההפקר בנצחון טכני). ריח החלמאות הנודף מן המקרה הזה הוא מצחין ממש אבל מעבר לצחנה יש סיבה לדאגה. מוקדם יותר העונה, בית"ר תבעה נצחון טכני על הפועל ת"א מסיבה דומה. הפועל ת"א שיתפה את שי אבוטבול למס' דקות למרות שלחובתו עמדו כבר 5 צהובים. ההתאחדות קיבלה את עמדתה של הפועל ת"א לפיה הקבוצה לא דווחה מבעוד מועד ע"י ההתאחדות עצמה (כצפוי וכנהוג) ולפיכך שותף אבוטבול במשחק. ראשי בית"ר, כזכור, תבעו נצחון טכני בכל מחיר אולם פניהם הושבו ריקם. והנה, מס' מחזורים מאוחר יותר קורה אותו מקרה. תרשו לי להתעלם לרגע מהחלמאות של הנהלת בית"ר (אברהם לוי) שהייתה זו שדיווחה על שיתופו של בנין (לא מתוך חוש הגינות מפותח אלא מתוך נסיון לארגן "קומבינה" לפני שהנושא ייחשף בטעות) ולהתרכז בהתאחדות. באמת שאני לא מבין מה קורה שם. חוסר האונים של איצ'ה וחבר מרעיו בכל מה שקשור לאדמיניסטרציה פשוטה (ברמה של יסודי) היא כבר מביכה. איך בכלל קורה מצב שבו שחקן שצבר 5 צהובים בכלל נרשם בטופס המשחק, לא כל שכן עולה לשחק. הרי בה במידה בית"ר יכלה לשתף שחקנים שכלל אינם רשומים אצלה. אם ההתאחדות לא מיידעת את השופט והקבוצות מבעוד מועד ואין מי שיבדוק בשטח למי מותר לשחק ולמי לא, אין כל מניעה בשיתופו של כל שחקן. לפני כמה חודשים, במקרה הפועל ת"א, ההתאחדות הבטיחה שזה לא יקרה שוב והנה בחלוף מס' מועט של מחזורים, שחקן עולה לשחק כשאסור לו. זה לא שהטעויות המקוריות הן נסלחות אבל לחזור עליהן באותה צורה זה כבר גובל בפשע. אני ממש לא מצליח להבין למה מכל המהומה הזו, טל בנין הוא זה שמשלם את הקנס. במה הוא חטא ? הוא צריך לספור את הצהובים של עצמו ? בשביל זה יש התאחדות שתתריע מבעוד מועד. אני משוכנע שאיצ'ה והחבורה היו עסוקים באותה שעה בקוקטייל חגיגי איפשהו אבל בחייכם חברה, יש גבול לכל בדיחה. עצובה ככל שתהיה.
- כתבה מעניינת שהופיעה אתמול ב-NRG, הסבה את תשומת ליבי לבעיה ידועה בכדורגל הישראלי: חוסר היכולת של שחקני נוער להשתלב בבוגרים. במקרה הזה, מדובר בקבוצות הנוער המצליחות של מכבי חיפה שמאומנות ע"י שחקן העבר, צדוק מלכה. יש "פקק" בכניסה לבוגרים ובוגרי קבוצות הנוער מתקשים למצוא את מקומם. מכבי חיפה שבשנים האחרונות הפכה לאימפריה גם בגילאי הנוער (ונוגסת בהתמדה בשליטה של מכבי ת"א בגילאים האלה) לא מצליחה לייצר שחקני בוגרים ממיטב הנוער שמתאמן אצלה. כמות השחקנים שצלחו את המעבר הספציפי הזה היא זעומה. במובן מסויים חיפה מזכירה את מכבי ת"א-כדורסל, שאחת למאה שנה מצמיחה יותם הלפרין שכזה שזוכה להתייבש עבור הקבוצה הבוגרת. בתרבות הכדורגל הלחוצה שלנו קשה לתת אמון בשחקני נוער. אין מה לעשות, לוקח זמן להשתפשף ולא כל אחד הוא וויין רוני. מכבי חיפה רצה כל שנה לאליפות (וזוכה בה בד"כ) ולמעט הדקות המתות של העונה (החל מהמחזור ה-12 בערך...) קשה לקחת צ'אנסים. הבעיה היא שגם בקבוצות האחרות המצב לא מזהיר כ"כ. אחת לכמה עונות בכל קבוצה מצהיר היו"ר בחגיגיות שהעונה הקבוצה תתבסס על תוצרת ביתית ואיכשהו ההצהרות האלה לא שורדות את מבחן הקהל או המציאות. אין מה לעשות: מאמני הכדורגל שעסוקים בהישרדות לא יכולים לחשוב בבהירות על טובתו הכלכלית של המועדון ולא על טובתו המקצועית של השחקן. לכאורה הפתרון האידיאלי הינו הקמת ליגת מילואים, אלא שנסיון כזה לא צלח לפני מס' שנים. בכלכלת הכדורגל הקורסת שלנו, קשה לדרוש מהקבוצות את ההשקעה הנוספת בליגת המילואים. לטעמי יש שתי דרכים לגשת לבעיה: דרך אחת היא פשוט להתעלם ולזכור שגם במועדונים גדולים בעולם, לא משחקים בד"כ שחקני הנוער של המועדון (למעט מקרים בודדים של הצלחות פה ושם). אפשר להאמין שמי שיהיה מספיק טוב יגיע לאנשהו ומי שלא, כנראה שהוא לא ראוי. דרך אחרת היא להפחית את מס' הזרים. לא ממש ברור לי למה בכדורגל הישראלי יש 5 זרים בכל קבוצה, על אחת כמה וכמה שהתוצרת שמגיעה לארץ היא בהחלט לא כ"כ ראוייה למאכל מגרש. בחלק ניכר מהקבוצות שמחזיקות 5 זרים, לא כולם משחקים. בהפועל ת"א למשל (שעשתה מבצע שלם מהבאת שני קונגולזים מיותרים לבלומפילד) לפחות שני זרים לא עולים בהרכב באופן קבוע. כנ"ל לגבי מכבי ת"א וכנ"ל לגבי קבוצות אחרות בליגה. אם הזרים שיש לא מספיק טובים בשביל ההרכב, אז מה מבדיל אותם משחקני הנוער. למה להחזיק כ"כ הרבה זרים. הרי אם תתנו לנוער המובחר הזדמנויות, יכולים לצאת מזה דברים טובים. אני יודע שיש הגיון כלכלי באחזקת זרים (משהו שקשור לשיעורי המס וכו') אבל שחקני נוער הם כוח עבודה זול שיכול רק להיטיב עם הליגה הישראלית. ממילא הרמה ירודה שזה כואב. ממילא המשחקים גרועים כ"כ שאפשר להיפצע מהשעמום. לפחות נצליח לטפח דור חדש ומנוסה לנבחרת ישראל, שהיא כנראה הדבר היחידי שקשור לכדורגל פה בארץ שעוד מצליח לעורר עניין (הנבחרת ועמנואל רוזן).
- זה אמנם לא בהכרח קשור לכדורגל, אבל הדיון שנוהל שלשום בתכנית "הטריבונה" בעניין שייע פייגנבוים ומדור הספורט של "ידיעות אחרונות" לימד אותי שהאתיקה של עיתונות הספורט בארץ זהה ואף מתחרה עם זו של חברי הכנסת (וזו לא מחמאה...). יש משהו עצוב בזה שכולם מודים בפה מלא ובלי כל חשש שלאחר פרסום ידיעה רכילותית מרושעת בידיעות ולאור תביעה שהוגשה נגד העיתון, מנסים שליחים מטעם מדור הספורט לרקוח קומבינות עם פייגנבוים ינוקא (התובע) ומאיימים עליו שיפגעו באביו אם לא ייעתר. ההתייחסות שוות הנפש של כל הנוכחים לתרמית הקלה הזו, הטרידה אותי. אולי זו תמימות מצידי אבל איכשהו קיוויתי שעיתונות הספורט בארץ עדיין מאמינה בערכים המיושנים של האתיקה ורדיפת הצדק. כנראה שאני באמת נאיבי. אגב, רונן פייגנבוים (אני חייב לציין) הוא כנראה אחד מהקורבנות המעצבנים ביותר שיצא לי לראות בטלוויזיה. במובן הזה קם לשייע יורש.
- הזמזום הבלתי פוסק שעולה מכיוון מערכת היחסים הלקויה בין אבי נמני למכבי ת"א, מציב את קלינגר בפני שעתו הקשה ביותר כמאמן: החזרתו של נמני, על-מנת שיישחק לצידו של ברקוביץ' תהפוך את מכבי למועמדת רצינית ביותר לאיום על ההגמוניה של חיפה (מהצד השני יכול להיות שזה יהיה אם כל הפיאסקו-ים). אלא שהחזרתו של נמני תעמיד את קלינגר באור מגוחך למדי. אחרי שבמשך שנתיים ניסה בכל דרך אפשרית להתגבר על פיטוריו של מי שהיה המלך שהביא לו את האליפות (כך לפי דבריו של קלינגר עצמו, לאחר משחק האליפות), תהיה זו הודאה מצידו של קלינגר בטעות - טעות שהובילה למשבר אדיר ביחסי מכבי ת"א וקהלה, ויחסי מכבי ת"א והמשחק הטוב. אני בד"כ לא מהסס בכל הקשור להימורים מהסוג הנ"ל אבל במקרה הזה, קשה לדעת מה יילד יום. אגב, אם קלינגר לא שיקר לגבי הסיבות בעטיין נמני ובנין פוטרו ממכבי, הרי שאין כל מניעה בהחזרתו, לאחר שנתיים בבית"ר. סתם חומר למחשבה. בכל מקרה, כל עוד נמני משחק, הסיפור הזה לא ייגמר וירחף כעננה מעל ראשו של קלינגר. זה קצת רוס ורייצ'ל שכזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
