הבלוג של אילון

"זהות במלכודת" מצליח להתגבר על הרבה מוקשים שעלולים לעמוד בדרכו של כל סרט המשך. הפעם, עיקר הפוקוס הוא על ג'ייסון בורן (דיימון) שחיזק את מעמדו ככוכב בזכות הסרט הקודם. למעשה, יוצרי הסרט מצאו שיטה שתאפשר להם לייצר סרטי "זהות-משהו" עד לקץ הדורות: ג'ייסון הרי נרדף ע"י סוכנות ממשלתית כלשהי וסוכנות ממשלתית מלאה בכל מיני סוכנים מסתוריים. וכך, אם בסרט הקודם בורן נרדף ע"י כריס קופר וברייאן קוקס, הפעם הוא נרדף ע"י בראיין קוקס וג'ואן אלן. בסרט הבא, שיצא מתישהו ב-2007 ימצאו נבל חדש ואם הסרט יכניס מספיק כסף בקופות אז עד ל-2010 יספיקו למצוא נבל נוסף וכן הלאה. בכלל, עושה רושם שהצלחה כלכלית של הסרטים האלה עשויה להפוך את בורן לג'יימס בונד לעניים. עלילת ונופים באירופה ובעולם לא תהיה בעיה למצוא. פעלולים לא מתים, הם רק משתפרים ודיימון יהפוך להיות מזוהה עם התפקיד ויתקשה להיפטר ממנו. ואגב, בניגוד לטון המשתמע מן הדברים, אני לא אומר את זה בטרוניה. סדרת סרטי ג'ייסון בורן היא סבירה לחלוטין אם לא למעלה מזה. אמנם אני לא אוהד מושבע של ז'אנר הפעולה אבל אני בהחלט יכול להעריך את שני הסרטים. בניגוד לסרטי "מת לחיות" למשל, כאן לא מתקיים נסיון לייצר גיבור קולנועי מובהק. ג'ייסון בורן הוא לא ג'ון מקליין. אין לו שורות מחץ או מחוות קליטות. דיימון משחק באופן מוצלח למדי את התפקיד המדויק: סוכן ללא זהות וללא חיים-כמעט שנרדף בכל פעם בידי כוחות עלומים שהוא עצמו לא מודע לכוחם או ליכולתם. אין לו הרבה בחיים ואת כל מה שיש לו הוא מצליח לאבד רבע שעה לתוך הסרט הספציפי הזה. זה בסדר. מי שאין לו כלום (ע"ע ג'ייסון בורן) אפשר לייצר לו סרט חדש כל כמה שנים. ממילא הוא מאבד את כל מה שחשוב ועקרוני. קשה לספר את עלילת "זהות במלכודת" מבלי להסגיר פרטים מהסרט הקודם ולפיכך, בוא נסתפק בלומר שג'ייסון בורן מנסה לבנות את חייו בקצה הרחוק של העולם עם מארי המקסימה מהסרט הקודם (עדיין פרנקה פוטנטה, שדומה באופן מחשיד למאיה, אשתו של זיו מהחברה) אלא שהצרות לא מפסיקות לרדוף אחריו ושלוחה של "הרעים" מהסרט הקודם מנסה להשיג אותו גם עכשיו. למרבה פלא, גם בסרט הזה הוא מבלה בעיקר בלהתחמק, ואין ספק שבפעם השנייה רואים שיפור ניכר ביכולות הבריחה שלו. סחתיין. אני דווקא אהבתי את "זהות במלכודת", לא מעט בעיקר בזכות סימפטיה מושרשת לדיימון ולג'וליה סטיילס שמקשטת את הסרט בנוכחותה.