הבלוג של אילון

צמד הבימאים שיצרו את הסרט הנפלא הזה (שרי ספרינגר ברמן ורוברט פולצ'יני) ביימו ביחד שלושה סרטי תעודה לפני שניגשו לעשיית "אמריקן ספלנדור". חשבתי ששווה להזכיר את זה כיוון ש"אמריקן ספלנדור" הוא לטעמי עליית מדרגה בכל הקשור לתחום התיעודי. אמנם מדובר בסרט עלילתי אבל הוא למעשה תיעודי. אמנם פול ג'יאמטי מגלם באופן מבריק (אולי אפילו נדיר) את הארווי פקר, אבל כפי שפקר בעצמו טוען במהלך הסרט, ג'יאמטי בכלל לא דומה לו ולמרות שג'יאמטי טרח להעתיק כמה מניירות מפקר, עדיין הוא מגלם דמות שהוא המציא בעצמו. בכלל, "אמריקן ספלנדור" הוא סרט מאוד מטעה. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הארווי פקר, גיבור הקומיקס הקרוי "אמריקן ספלנדור", אבל מה כבר יכול להיות אמיתי בבן-אדם שהחיים שלו נפרשים מדי שבוע על-פני קומיקס מאוד נחשב בארה"ב. כמה אמיתי כבר יכול להיות סרט שהגיבור הראשי שלו, הגיבור שעליו מבוססת העלילה כולה, מפציע לכל אורך הסרט ויוצר לפעמים את הרושם שהוא מתחרה בשחקן הראשי. קשה מאוד להגדיר את "אמריקן ספלנדור" אבל מה שבטוח מדובר בחוויית צפייה מהדרגה הראשונה. פול ג'יאמטי (הבנתי שהוא עושה תפקיד מופלא לא פחות ב"דרכים צדדיות") שאף-פעם לא זכה למידת הכבוד הראויה למרות שהוא הופיע בכמה וכמה סרטים מצליחים דוגמת: להציל את טוראי רייאן, החתונה של החבר שלי, פרטים אינטימיים (בסצנת ה-WNNNNBC המופלאה עם האוורד שטרן) מגלם באופן מדהים את הארווי פקר. גם אם ג'יאמטי לא התכוון לחקות את פקר עצמו, התוצאה הסופית ראויה לכל המחמאות האפשריות: ג'יאמטי נתפס כלוזר האלטרנטיבי, המתוסכל בעולם, הדמות העצובה שמסתתרת בכל אחד מאיתנו. אצל פקר היא כבר הפסיקה להסתתר והפכה לגיבורה של קומיקס. פקר הוא איש מיוחד מאוד. גרוש פעמיים, עובד בעבודה מתסכלת, קמצן ומריר. לקראת סוף שנות השבעים הוא החל לכתוב קומיקס שנקרא "אמריקן ספלנדור" ושתיאר את הקשיים הניצבים בחייו. את הקומיקס פקר לא צייר בעצמו אלא נעזר בציירים ידועים (ביניהם רוברט קראמב שזכה לסרט משל עצמו). הצלחת הקומיקס הביאה לחייו את ג'ויס בראבנר (שמגולמת באופן מעניין למדי ע"י הופ דייויס) שכמסתבר, היא מוזרה לא פחות מהארווי וכמו כן הוא הפך לאורח קבוע אצל דייויד לטרמן שהתלהב בעיקר מהמוחצנות והישירות של פקר. ולמרות הכול, הקומיקס, ג'ויס, לטרמן וכו', פקר נאלץ להמשיך בעבודתו המתסכלת כשהוא מוקף בחבריו המוזרים וכשהוא ממשיך להתלונן ולקטר. ספרינגר ופולצ'יני שילבו בסרט את פקר האמיתי לצד ג'יאמטי. במובן מסוים, פקר עוזר לנו להבין עד כמה המשחק של ג'יאמטי הוא מבריק ומוצדק לחלוטין. הערבוב בין המציאות לבדיה כמו גם מציאות חייו העגומה למדי של פקר, ממש מדבקת. בתור קומדיה "אמריקן ספלנדור" לא מצליח להצחיק באופן רציף. בתור סרט תיעודי הוא לוקה במעורבות יתר של מושא המחקר. בתור דרמה עלילתית (בשלב מסוים פקר גם נאבק בסרטן שמתועד על-גבי הקומיקס) הוא לא חודר יותר מדי לעומקם של הדברים, ובכל-זאת, "אמריקן ספלנדור" הוא סרט מעולה. נדיר למדי, שונה ודורש סבלנות, אבל מעולה. המלצה חמה לבעלי הסבלנות והמוכנות לשנות מעט את הרגלי הצפייה.

פול ג'יאמטי והופ דייויס בתפקיד הארווי פקר וג'ויס

הארווי פקר וג'ויס בתפקיד עצמם