חבר שלי, דודי, ראה את הסרט ותגובתו הנחרצת הייתה: "סתם סרט, אבל אנג'לינה ג'ולי שווה לאללה". וכך, בשבע מילים קטנות הצליח דודי לתמצת את "לקחת חיים". הוא לא יכל להיות צודק יותר. אנג'לינה סקסית שזה מדהים. באמת. למרות כמה צילומים מוזרים והבעות לא ברורות במהלך הסרט, היא מדהימה לחלוטין. וחוצמזה, יש גם סצינת עירום (חייבים לשווק את הסרט איכשהו). מעבר לזה, באמת סתם סרט. עוד תוצר מובהק של הסגנון שפשה בשנים האחרונות בז'אנר הספציפי של סרטי המתח. כל הנסיונות לגוון ולשנות את אותו שטאנצ לא צולחים. בתאכלס מדובר תמיד באותו סרט. הפעם, אנג'לינה היא איליאנה סקוט, סוכנת FBI שמגוייסת לעזרת משטרת מונטריאול במאמצי החיפוש שלהם אחר רוצח סדרתי חמקמק. איליאנה היא לא סתם סוכנת, היא מיוחדג'ת, מה שאומר שיש לה את הכוחות להבין את המניעים של הרוצח. במקרה הזה, מדובר ברוצח שפועל בעיקר בצפון אמריקה, ומשתלט על החיים של קורבנותיו וחי את חייו דרכם. איליאנה רודפת אחרי הרוצח בעזרתו של סוחר אמנות (הוק) שהוא היחידי שראה את הרוצח בפעולה ממש ותוך שיתוף פעולה מסוייג מהחברה במשטרת מונטריאול. אם למישהו זה נשמע כמו סרט שהוא ראה כבר מיליון פעם אז הוא צודק, באמת ראינו את הסרט הזה מיליון פעם. נוסף על כך, הסוף של הסרט בלתי נסבל ברמה. אבל, מעל לכל, אנג'לינה ג'ולי, עירומה ורוטטת, מהממת כתמיד וזהו בערך.



