סרטי חג המולד בדרך-כלל לא זוכים בארץ להצלחה ולא צריך להיות מדען אטום כדי להבין למה. אולי עם השתרשות המנהג המטופש של ישראלים מסוימים, לחגוג את חג המולד, תהיה גם עדנה לסרטים שמיוצרים במיוחד עבור החלק הזה של השנה הנוצרית. את "קטן עליו" העדפתי לראות בגלל וויל פרל, שכמה שהוא טמבל הוא גם יכול להיות מצחיק ובגלל שאיזשהו מבקר טלוויזיה (אולי יאיר רווה) המליץ עליו בערוץ 10. ממש במקרה, נתקלתי בסרט עוד באותו ערב והחלטתי לקחת את הצ'אנס. סרטי חג-מולד מתוקף השתייכותם לז'אנר הדביק ביותר בקולנוע, עלולים להיות גועליים ממש אלא ש"קטן עליו" מצליח להתעלות מעל לבינוניות שמאפיינת סרטים משפחתיים. ג'ון פאברו, הבמאי (ההוא שגילם את פיט בקר, החבר המלייאן של מוניקה באחת מעונות הביניים של "חברים") עשה עבודה טובה מאוד והצליח להפוך סרט חג-מולד ממוצע לקומדיה לא רעה בכלל ואפילו קצת בועטת (אבל ממש קצת). עיקר המחמאות מגיעות כמובן לוויל פרל שלא משנה כמה אידיוטי צריך להיות התפקיד, הוא יבצע אותו אידיוטי יותר ולג'יימס קאן שכהרגלו מגלם את הקשוח הקלאסי בצורה הולמת למדי (לא לחינם הוא כונה "הקאובוי היהודי"). "קטן עליו" (Elf במקור) מספר על באדי, תינוק יתום שנכנס לשק המתנות של סנטה קלאוס בערב חג מולד וסופו שהוא מאומץ ע"י אחד הגמדים של סנטה (בוב ניוהארט). באדי גדל בחברת הגמדים האחרים (שנודעים בחריצותם הרבה ובכך שהם עמלים כל השנה על ייצור המתנות שסנטה יחלק לילדים בחג) אלא שעד מהרה הוא מתבלט לרעה. באדי גדול פי כמה משאר הילדים ואיטי מהם. למרות הכל, הוא גדל באופן נורמלי לחלוטין כשהוא לא מודע בכלל לשוני העצום בינו לבין שאר חבריו לכיתה/לעבודה. כשהעניינים מסתבכים בממלכה של סנטה, באדי יוצא לגלות את אביו האמיתי, אב שכל לא יוד על קיומו. באדי מגיע לניו-יורק של ערב חג המולד ומתקשה להסתגל לרוע ולציניות של בני האדם. אביו של באדי מתגלה כמכור לעבודה, קשוח ובעיקר מתנכר לבנו המוזר ובאדי מתקשה להשתלב בחיי הכרך הסואן. כמובן שהכול מתובל בהרבה שמאלץ אמריקאי וכל שאר האידיליה שאנחנו רגילים לראות לגבי חג המולד בסרטים אמריקאים. סחתיין ענק לפאברו על התעוזה, ההומור והחיבור לילד שבו. "קטן עליו" הצליח בצורה יוצאת מן הכלל בארה"ב ולא בכדי: מדובר בסרט חביב לחלוטין ששווה צפייה, למרות המתיקות, הילדותיות ואולי אף בגללן.