הבלוג של אילון

ההתלבטות הקריטית ביותר, בכל הנוגע ל"למצוא את ארץ לעולם לא", היא האם להתמסר לפנטזיה, לדמיון ולחמלה המלוות את הסרט או שמא לראות בו סרט בלתי אפשרי מיסודו, המתאר דמות הלוקה בפדופיליה ברמת מתחילים או לכל הפחות באינפנטיליות. כמובן שעדיף לבחון את הסרט בפריזמה של הפנטזיה והחמלה. כמובן שעדיף לחשוב שבתחילת המאה הקודמת הדברים באמת נראו כך. כמובן שעדיף להתרכז בדמות המקסימה שמגלם ג'וני דפ בכשרון רב (כהרגלו) וכמובן שעדיף להתרווח לאחור ולהנות מהסרט הנאה מושלמת.  בלב עמוק עדיין מחלחלת תחושה לא נעימה במקצת כשרואים את דפ בתפקיד סיר ג'יימס מת'יו בארי, משחק ומשתולל עם ארבעה ילדים (או לפחות עם שלושה ועם עוד אחד סרבן), אבל למה להיות רעים ? "למצוא את ארץ לעולם לא" היא פנטזיה מופלאה שאמורה לפנות לילד הקטן שיש בכל אחד מאיתנו ושלפעמים נאבק על-מנת לצאת החוצה. הסרט הוא למעשה סיפור בדיוני על הדרך שבה הגיע לאוויר העולם, "פיטר פן". שעה לתוך הצפייה כבר הצלחנו להבין שיש כאן מקרה מיוחד. אלמלא הייתי יודע טוב יותר הייתי עלול לחשוב שמדובר פה בתשדיר יקר למדי, במסווה של סרט, למענו של מייקל ג'קסון. הנה איש מבוגר (בתחילת שנות הארבעים לחייו), נשוי ללא ילדים וללא כל משיכה מינית נסתרת או נראית לעין לאשתו, שמגלה עניין הולך וגובר באלמנה צעירה ונאה ובעיקר, בארבעת ילדיה הקטנים. כקורבנות לסרטים אמריקאיים היינו משוכנעים שממש תיכף אמור להתחיל הרומן בין סילביה לואלין דייויס (ווינסלט) לבארי אבל זה פשוט לא קרה. הפוטנציאל הרומנטי בין דפ לוינסלט נשאר פוטנציאל ותו לא. במידה מסויימת הוא קיים בסרט רק על-מנת לחדד את העניין הטהור שהיה לבארי בילדיה של סילביה ולא כאמצעי להתקרב לאימם. דפ מגלם בייחודיות רבה כהרגלו את בארי. מחזאי סקוטי באנגליה של ראשית המאה הקודמת שמחזהו האחרון נכשל כשלון חרוץ. הוא מנהל חיי נישואים דלים בעניין ובמצוות אמרגנו (דסטין הופמן שב"הוק" היה האוייב של פיטר פן ועכשיו הוא מארגן לו הופעות....) הוא מנסה לכתוב מחזה חדש. את ההשראה הוא מקבל מפגישה מקרית בפארק עם אלמנה נאה וארבעת ילדיה. מערכת היחסים הנרקמת בין בארי לילדים מפרה את שני הצדדים: לילדים ממלא את החסך באב (למרות שהתנהגותו איתם דומה יותר להתנהגות של אח), לסילביה, בארי מהווה אתנחתא קומית והוא מקל את העול שבגידול הילדים ועבור בארי, הילדים ועולמם משמשים כהשראה לכתיבת המחזה החדש, "פיטר פן". במהלך התקופה שלהם יחד מלמד בארי את הילדים להתמסר לדמיון ולנצל את נוכחותו בחייהם הצעירים. עיקר הקשר, נוצר בין בארי לבין פיטר, הרציני מבין הארבעה. "למצוא את ארץ לעולם לא" הינה אגדה שייתכן והיא מבוססת על המציאות. הנסיון מוכיח שהמציאות היא אף פעם לא כל-כך פשוטה אבל כשרואים את הסרט, מעדיפים בהחלט להתמסר למציאות הפנטסטית שהוא מתאר מאשר למציאות האמיתית שאנחנו מכירים. אני ממליץ בפה מלא ולא רק לאוהדות הדפ.