הפועל תל-אביב נשארה בליגה כבר לפני שלושה שבועות. זה עקרוני לסיפור כיוון ששלושה שבועות בעולם המלפפונים שלנו הן פרק זמן די נכבד. למכבי והפועל ת"א הייתה עונה מסריחה. אין מה לדבר. שתיהן הצליחו לאכזב את האוהדים. אצל אוהדי הפועל זה התבטא בהפגנת תמיכה מדהימה במחזורי הסיום בבלומפילד האדום. אצל אוהדי מכבי זה התבטא בהחרמת הקבוצה ושיבוש כל מהלך שנעשה בה. ככה זה, אנחנו אולי קומוניסטים/הומואים/שמאלנים/יפי נפש אבל אנחנו לויאלים. זה שווה הרבה.
בזמן שחלף מסיום העונה, וגם קצת לפניו, מכבי ת"א החלה במרץ את ההכנות לעונה הקרובה. היא החתימה את אייל ברקוביץ' ובלסינג קאקו. החזירה את אבי נמני. והחתימה לצידו את אבי יחיאל, ג'ובאני רוסו וז'וזה דוארטה. קלינגר ונמני יישבו את ההדורים, המנויים נמכרים בקצב ובניגוד לכל התחזיות הפסימיות שמתבססות יותר על משאלות לב הכותבים ולא על המציאות או על התיאוריה ההגיונית, אני מאמין שמכבי ת"א תיתן עונה גדולה מבחינת אוהדיה ועונה עצובה מבחינתי. כך או כך, אני לא יכול שלא להעריך את ההתארגנות שלהם. לעומתם, בצד האדום של העיר, מסתבר שלהפועל ת"א יש זמן. השנים חולפות ורמון את תאומים שהפסידו לפרס את הפעם היחידה בה הוא באמת יכל לנצח בבחירות, לא לומדים לקח. הם כנראה חיים תחת הרושם שהעולם הוא אדום והשמש זורחת מהתחת שלהם (רמז: היא זורחת הרבה יותר מזרחה). במשך כמה שבועות כולם מתקוטטים על הזכות לנהל את הקבוצה. זה רוצה את ההוא, האחר רוצה את ההם ורפי עגיב שעשה כל שלאל ידו ע"מ להרוס את הקבוצה כשהוא היה חלק ממנה, ממשיך במאמציו העילאיים אלא שהפעם הוא עושה את זה מבחוץ. למה זה היה טוב ? עד שהדרעקטוריון החליט את שהחליט, כל המלפפונים השווים כבר נקטפו ולהפועל נשאר לחפש אחר השאריות. בתור קבוצה שאזור המחייה שלה די סמוך לשוק הכרמל, היו צריכים לדעת בהפועל שיום שישי לפנות ערב זה לא הזמן לחפש את המלפפונים הטובים באמת. לפחות הם מתכוונים להביא את קשטן. זה לא שהוא יצליח לעשות נפלאות עם האמצעים המוגבלים שיעמדו לרשותו אבל לפחות איתו, הייאוש נעשה יותר נוח והנינוחות שאפיינה את משחקה של הפועל עד ששייע הגיע, תישאר סיוט מהעבר. אני לא יודע מה מעציב יותר, מצבה של הפועל ת"א בעונה הקרובה או מצבה של מכבי ת"א (שלפחות התארגנה בזמן ועל זה אני מקנא).
J'envie - "אני מקנא" בצרפתית. פראפרזה על J'accuse שהוא בעצמו פראפרזה על דרייפוס.