הבלוג של אילון

לפני שבוע וחצי, לאחר עוד משחק נפל של ליברפול שלי, רציתי לשבת ולכתוב קינה על קבוצת הכדורגל האוהבה עליי ביותר בעולם. הכותרות של הפיגוע בחיפה הזכירו לי את סדר העדיפויות בחיים (קודם טרור ורק אח"כ כדורגל) ולפיכך חיכיתי.

עכשיו בדקתי את עמודי החדשות, תפסו כמה מחבלים בעזה (לא מעניין), נהג מעבורת התאבד בניו יורק (הי"ד) ובקיצור: מותר לכתוב על כדורגל !!!

אז ככה: ליברפול הייתה קבוצת הפאר של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. כמו שכל ילד יודע שריאל מדריד-יובנטוס-מנצ'סטר יונייטד-מילאן, הן קבוצות הפאר של היום, כך ליברפול הייתה אז. בין השנים 77' ו - 84' היא זכתה בארבעה גביעי אירופה לאלופות. היא שלטה בכדורגל האנגלי לאורך כל שנות השמונים ולמעט מעידות קלות לטובת אברטון, נוטינגהאם וארסנל היא לקחת את כל האליפויות. בשלב הזה, של תחילת שנות השמונים, נכנסתי גם אני לתמונה. אהבתי את ליברפול הכי בעולם. אלא שאז, בתור ילד, לא הבנתי כמה קשה היא האהבה וכמה מכאובים היא נושאת בחובה. ב - 1985, במשחק גמר גביע אירופה לאלופות, נגד יובנטוס, באיצטדיון הייזל בבריסל, התפרעו אוהדי ליברפול וגרמו למותם של 39 אוהדי כדורגל איטלקיים. ליברפול הורחקה (כמו שאר הקבוצות האנגליות) מגביעי אירופה השנים לתקופה של למעלה מחמש שנים. ב - 1989 נמחצו למוות 96 מאוהדי הקבוצה במשחק גביע שנערך באיצטדיון "הילסבורו" בשפילד. ליברפול שבאותה עונה הייתה מומעדת ודאית לאליפות הפסיקה את משחקיה ואף שקלה שלא לשוב לשחק כדורגל באותה עונה. לאחר הפסקה קצרה, חודשו משחקיה של ליברפול. בהגרלת המשחקים נקבע כי ליברפול תשחק את המשחק האחרון של העונה מול ארסנל (שהייתה הטוענת האחרת לכתר) באיצטדיון "אנפילד", הביתי של ליברפול. ארסנל הגיעה למשחק כשהיא בפיגור של שלוש נקודות וכשהיא חייבת ניצחון בהפרש של שני שערים לפחות כדי לקחת אליפות. כל מה שליברפול המבריקה של 89' הייתה צריכה לעשות הוא פשוט לא להפסיד. היא נכשלה במשימה.

ב - 26.5.1989 קבוצת הכדורגל שלי איכזבה אותי בפעם הראשונה. באחד מהשערים הדרמטיים שהובקעו אי פעם העניק מייקל תומאס (שמאוחר יותר שיחק בליברפול) את האליפות לתותחנים מלונדון.

בשבוע הבא חלק ב' - שנות התשעים, למה המטוס של מנצ'סטר לא מתרסק שוב, רוי אוואנס, לאן נעלמה התקווה וכו'.