הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 7/2005
ספר האשליות
כרגע סיימתי לקרוא את "ספר האשליות" של פול אוסטר. הגעתי לסיומו של הספר עם הלשון בחוץ, בפרץ קריאה של 5 שעות רצופות, בעודי יושב בעבודה במה שהתגלה כמשמרת השקטה ביותר שעברתי בשנים האחרונות. אין מה לדבר, מספר חזק האוסטר הזה. אני לא בשל להיכנס כרגע לתיאוריות הקשורות בספר או לנתח אותו לאור הספרים האחרים של אוסטר שקראתי (ואני מודה מראש שעדיין לא קראתי מספיק) אבל אני פשוט חייב להגיד שנהנתי מכל שנייה. למרות המוטיבים שחוזרים על עצמם, למרות שבשלב מסויים זה כבר גובל בנידנוד מצידו של הסופר, למרות הטרגיות שאופפת את גיבוריו של אוסטר פשוט נהנתי מכל שנייה. אלמלא הייתי נאמן כל-כך לעלילות הרצח הצפויות-למדי של אגאטה כריסטי שהסעירו אותי בימי נעוריי המתרחקים, הייתי שש להכריז על אוסטר כעל הסופר האהוב עליי (וייסלח לי קן פולט שזקנתו כן מביישת את נעוריו). לעתים נדירות קורה לי שאני קורא ספר וככל שאני מתקדם לסופו אני מצר על כך שהוא עומד להיגמר. "ספר האשליות" הוא אחת מאותן פעמים. ממש חבל לי שהספר נגמר וחבל לי שאני לא אזכה לקרוא אותו פעם נוספת בפעם הראשונה. מה שהתחוור לי לאור הקריאה הוא שלושה דברים עיקריים: 1. אין מצב שבעולם שאני משאיר לאח שלי במתנה את העותק של "מר ורטיגו" שהשאלתי לו לפני כמה חודשים. 2. היה שווה לחרוג ממנהגי ולהשאיל להימל (הבעלים החוקיים של "ספר האשליות" שכרגע סיימתי) את ה-DVD היקר מפז של "בחזרה לעתיד". 3. ויוה אוסטר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
