הבלוג של אילון

למרות ש"הטייס" הוא סרט סביר בהחלט, אין מנוס מלהכריז עליו כסרט מאכזב.

אמנם לא גדלתי על המיתוס המפורסם של הווארד יוז המיליונר המסתורי, אבל אפילו אני יודע שיש בחומרי הגלם של יוז הרבה יותר ממה שסקורסזה ההין להציג בסרט. יוז הוא אחד מהאמריקאים המפורסמים ביותר, ממש אגדה. האמריקאים בד"כ אוהבים סרטים על מיתוסים אמריקאיים וסקורסזה, בעזרת היומרנות הקבועה שלו ותקציבי ענק, מצליח לספק את הסאגה הנדרשות לסיכום פועלו של יוז, אלא שלרוע המזל, זה כל מה שהוא עושה. הפוטנציאל (של יוז ושל סקורסזה) משווע לתוצאה מוצלחת יותר מזו שהתקבלה. לטעמי, אין פער גדול מדי בין "כנופיות ניו-יורק" שראיתי לא מזמן ל"הטייס". שניהם סרטים בתקציבי ענק שמחטיאים במקצת את המטרה האמיתית אבל נותרים מרשימים ביותר. העובדה שהאחד דמיוני אבל מתבסס על דמויות שחיו במציאות והשני מציאותי יותר לא מבדילה בין הסרטים. בכל מקרה, כפי שציינתי, מחומרי הגלם האלו היה אפשר לייצר סרט טוב יותר. מי שיראה את "הטייס" עלול לחשוב שהיה אחד שקראו אותו הווארד יוז שהיה לו פטיש למטוסים, ללשטוף את הידיים ולכוכבניות מהוליווד. בתקופה מסוימת הוא השתגע, בתקופה אחרת היו לו אובססיות, ובגילומו הסביר של ליאונרדו די-קאפריו הדבר העיקרי שאפשר להגיד עליו זה שהוא נראה כמי שלא הזדקן יום אחד במהלך חייו (וזה נאמר לרעת יוצרי הסרט שלא השכילו לבגר את בייביפייס דיקאפריו). כיוון שאני לא מכיר כ"כ טוב את קת'רין הפבורן, קשה לי לחוות דעה על המשחק של קייט בלאנשט. אני לא יודע עד כמה היא נאמנה לדמות, בכל מקרה, כדמות קולנועית היא טובה מאוד. מחמאות גם לאלן אלדה, אחד מהמפוספסים שבשחקני הוליווד. "הטייס" זכה להצלחה בעונת האוסקרים הקודמת אבל בסוף נכנע ל"מיליון דולר בייבי" מי שלא ראה אותו עד עכשיו יכול בשקט רב לחסוך לעצמו את 160 הדקות של הסרט ולהתמקד בסודוקו.