הבלוג של אילון

הטלוויזיה שלי מתה. אחרי שנים של שירות נאמן ובסמיכות מדאיגה לבחירות המוניציפליות היא החליטה להשיב את נשמתה לבורא וכרגע היא בטח משוטטת לה במרחב האינסופי של טלוויזיות שעשו את שלהן או שהיא הצטרפה לגיג הגדול של הטלוויזיות בשמיים. היא עדיין עומדת בחדר ואני אפילו שוקל לפחלץ אותה לאות הוקרה על השנים שבילינו יחד.

היא התחילה את דרכה כטלוויזיית Digivision שזו איזו חברת בת-אם (ותודה לאלון מזרחי) של ITT. בתור טלוויזיה של 29 אינטש ייעודה המקורי היה לעמוד אצלנו בסלון ואכן כך היא עשתה עד לפני כמה שנים אבל אז היא נזנחה לטובת טלוויזיה גדולה יותר. אני מניח שבאיזשהו מקום היא נעלבה וכבר אז סימנה אותנו בתור משפחה בעייתית שתזנח אותה ככה סתם בשניה עבור דגם גדול ויפה יותר. היא עברה אליי לחדר לפני כמה שנים ושירתה אותי בנאמנות. היא הייתה שותפה לעשרות משחקי כדורגל, מהפכים פוליטיים, סרטים טובים ורעים וחיפוש ציצים לילי ברגעים הקשים (וגם ברגעים הפחות קשים). היא עברה איתי יחד את התואר הראשון, שרדה יותר מדי לילות לבנים, שמעה מוזיקה רעה, הסתכלה עליי בזמן שאני מתלבש, הסתכלה על האנשים שנכנסו לחדר, שמעה את כל השיחות שלי, את הרכילות וכו' (ועכשיו כשאני חושב על זה אני מבין שהיא בעצם יודעת עליי הכול ואולי זה קצת מסוכן).

בתקופה האחרונה הרגשתי שהיא חומקת לי מהידיים. כמעט בכל פעם שהייתי מדליק אותה הייתי שומע צרצורים אלקטרוניים שלרוב היו מסתיימים בפּאק קולני ומפתיע שלאחריו היא הייתה פועלת כרגיל. בדומה לכלבים גם טלוויזיות מרגישות שסוף הדרך קרב ולפני שהן משיבות את נשמתן לבורא הן הולכות לחפש להן מקום שקט למות בו ע"מ שלא להיות עם הבעלים במעמד הקשה הזה.

עכשיו אבא שלי אומר שכדאי לקרוא לדוד. דוד מתקן לנו את הטלוויזיות מאז שאני זוכר את עצמי. אחת לשנה הוא היה מגיע ומנסה להפעיל את קסמיו על הטלוויזיה הישנה שעמדה לנו בסלון. הטלוויזיה ההיא גם הייתה עושה צרות ולעיתים קרובות מדי היה קשה לה להתניע ואחד מזיכרונות הילדות שלי הוא איך אבא שלי היה הולך לחפש את המשאבה החורקת של האופניים ע"מ לאוורר מעט את הטלוויזיה. עד היום אני לא יודע אם הטלוויזיה נדלקה כי האוורור עזר לה או פשוט היא נדלקה כדי לא להמשיך ולשמוע את הרעש הנוראי שהמשאבה עשתה. היו תקופות שבהן הייתי רואה את דוד יותר משהייתי רואה קרובי משפחה שלי. היו תקופות שבהן ממש אהבתי את הסידור הזה.

ועכשיו דוד יבוא ויתחיל לספר לנו כמה שלא כדאי לתקן את הטלוויזיה וכמה שכדאי להחליף אותה. יש לו תמיד טיעונים נורא משכנעים. כשבא לו אז הוא נלחם בתוקף על חייה של הטלוויזיה הארורה שלי וכשלא בא לו הוא מתייחס לטלוייזיה כאילו היא סתם איזה מכשיר חשמלי שעומד אצלי בחדר.

אני מבחינתי בכלל לא הייתי מתקן אותה. אני נהנה מהשקט. התחלתי לקרוא קצת יותר בימים שהיא איננה ויש לי יותר זמן לעצמי (או בקיצור: אני הולך לחפש ציצים באינטרנט במקום בטלוויזיה).