הבלוג של אילון

אחת לכמה זמן יוצא לי להזכיר את ביטל ג'ורג' בבלוג ובדרך-כלל (תמיד, למעשה) בהקשרים חיוביים. ביטל ג'ורג' היה הטוב מכולם, אין על מה לדבר. הוא היה ציני (אבל לא מרושע כמו לנון), הוא היה מוכשר (אבל לא מלודי עד כאב כמו פול) והייתה בו שמחת חיים מרוסנת (כלומר הוא לא היה אהבל כמו רינגו). ביטל ג'ורג' הוא הביטל האהוב עליי מבין ארבעתם.

והנה סיפור קטנטן שיאשרר את חוות הדעת החיובית שתהיה לי לנצח על הביטל ג'ורג':

בימי השיא של הביטלס נהגו להתאסף מול אולפני EMI, שלימים יקראו אולפני "אבי רואד" (ועליהם באמת אפשר להגיד מיתולוגיים) מעריצים ובעיקר מעריצות של הלהקה. אם בתחילת הדרך המעריצות היו בעיקר נערות היסטריות שצרחו וצווחו להנאתן ולפורקנן הרי שלקראת סוף שנות השישים המעריצות הפכו להיפיות מזוגגות עיניים – ולא בגלל הקור הבריטי – שנהגו לחלק פרחים לעוברים ושבים. הביטלס ופמלייתם ואנשי הצוות של האולפן נהגו לקרוא להן בלעג, Apple Scruffs. אפל (Apple) על-שום חברת ההפקה שהביטלס הקימו ב-1968 וסקראפס (Scruffs) על-שום סיבה שאינה ידועה לי (בחייאת, מדובר בסלנג לונדוני של סוף שנות השישים, מאיפה אני צריך לדעת ?)

מבין כל האנשים, ג'ורג' היה זה שהתנהג איתן בנימוס הכי רב וידע להעריך לאורך השנים את התרומה שלהן למעמדו ככוכב רוק ובכלל. האגדה מספרת שבאחד מהלילות, אחרי סשן ארוך באולפן ג'ורג' אף הזמין אותן לשמוע את העבודה שנעשתה במהלך הלילה. בקיצור, אנו למדים שג'ורג' היה בהחלט איש סימפטי עם רגליים על הקרקע.

בשנת 1970 יצא אלבום הסולו הראשון והמופלא של ג'ורג' "כל הדברים בני חלוף" (All things must pass). האלבום המשולש נחשב עד היום לאחד מאלבומי הסולו הטובים ביותר שהוציא אחד מהביטלס אחרי פירוק הלהקה. אחד מהשירים המקסימים ביותר באלבום נקרא Apple Scruffs והוא מוקדש לאותן מעריצות נאמנות שהמשיכו ללוות את ג'ורג' גם אחרי הפירוק הטראומטי של הביטלס. מסתבר שאחרי השלמת האלבום, ג'ורג' כתב מכתב לשלוש המעריצות האהובות עליו וזו לשונו: "קרול, קטי ולוסי היקרות. עכשיו האלבום גמור – ובדרכו למפעל. אין לי מושג אם הוא טוב או רע כיוון ששמעתי אותו כבר יותר מדי. במהלך הכנת האלבום העצום הזה (האלבום היקר ביותר ש EMI הפיקה) הרגשתי חיובי ושלילי, מרוצה ומתוסכל וכל שאר ההפכים שניתן למצוא בעולם החומרני הזה. הדבר היחיד שלא השתנה, כך נראה לי, הוא האהבה של שלושתכן ושל מל (מל אוונס היה עובד הבמה הנאמן של הביטלס), תמיד שם כתומכיי היחידים ואפילו ברגעים הקשים ביותר הרגשתי שהתמיכה שלכם מספקת בכדי לסיים את הדבר הזה. הרבה תודה. אני באמת המום מאהבתכם הבלתי נגמרת והמובנת מאליה ואני ממש לא מבין אותה. באהבה מג'ורג'".

ג'ורג' הריסון בשנת 1970 היה אחד מכוכבי הרוק המצליחים בעולם. הוא היה פליט של הלהקה החשובה ביותר בעולם מאז ומתמיד. הוא היה מוקף מעריצים, חנפנים מקצועיים, כסף, תהילה וכל מה שכוכב רוק חולם עליו, אבל הוא מצא בעצמו את הכוח ואת הצניעות לכתוב מכתב כל-כך מרגש ושיר כל-כך יפה למען מי שהביא לו את כל התהילה והעושר (בניגוד לדעות המקובלות ג'ורג' מאוד אהב כסף וידע לחיות טוב מכולם). לא לחינם אני תמיד אומר, הביטל האהוב עליי מארבעתם הוא הביטל ג'ורג'.

Apple Scruffs – George Harrison

Now I’ve watched you sitting there
Seen the passers-by all stare
Like you have no place to go
But there’s so much they don’t know about apple scruffs

You’ve been stood around for years
Seen my smiles and touched my tears
How it’s been a long, long time
And how you’ve been on my mind, my apple scruffs

Apple scruffs, apple scruffs
How I love you, how I love you

In the fog and in the rain
Through the pleasures and the pain
On the step outside you stand
With your flowers in your hand, my apple scruffs

While the years they come and go
Now, your love must surely show me
That beyond all time and space
We’re together face to face, my apple scruffs

Apple scruffs, apple scruffs
How I love you, how I love you