הבלוג של אילון

מהצד האחר, אתמול סיימתי לקרוא את "קוד כחול" של צביקה עמית, מה שמוכיח שהיום הזה באמת לא היה מושלם לגמרי. סיימתי לקרוא את הספר כיוון שהתחלתי. למעט מקרה אחד בהיסטוריה, אני לא זוכר שהתחלתי ספר ולא סיימתי אותו (טוב, שני מקרים). הזכרתי לפני כמה ימים את סוג הסרטים שמיד עם סיומם אתה צריך לרוץ לאינטרנט לחפש הסברים. אמרתי שאני לא אוהב את זה במיוחד. תארו לכם כמה מעצבן זה יכול להיות כשאתה קורא ספר. מסתבר שהוצאת "קוד כחול" גרמה לסערת רוחות-זוטא בקרב מפלגות הימין בעיקר מפני שהוא הציג את הימניים כסכנה לבטחון המדינה, כבוגדים וכמי שמערערים את יסודות הדמוקרטיה. גילה פינקלשטיין (מסתבר שיש אחת כזאת במפד"ל), דרשה לעכב או למנוע את הוצאת הספר וכו'. לצערי הרב, מאמצייה לא נשאו פרי והספר אכן יצא ונתגלגל אליי (מה נתגלגל, רבאק, קניתי אותו בכסף. איזה בזבוז). אלמלא פינקלשטיין, ייתכן והדיון המרכזי אודות "קוד כחול" היה על רמתו הירודה של הספר, על סופו הבלתי סביר או מוסבר ועל קלישותו-כי-רבה. אני לא מבין למה, בשם אלהים, סופר כותב ספר שלם ובוחר לסיים אותו בצורה שרק המילה האנגלית abruptly יכולה לתאר. בפתאומיות, בלי שום סיבה נראית לעין, בלי שכל קווי העלילה נפתרים ובלי שום הגיון. אתם יודעים מה, שווה לשרוד את 400+ העמודים של הספר רק כדי להבין על איזה סוג של סוף אני מדבר. זה פשוט לא יאומן. אני מבטיח חגיגית, קבל עם וישראבלוג, שאת הספר הזה אני מוסר לאחי היחידי בארה"ב. אני מקווה שהוא יספיק לקרוא אותו כל עוד אני אהיה שם על-מנת שנספיק לנהל עליו דיון. מישהו מוכרח לחלוק איתי את הזוועה הזאת ולהאיר את עיניי, אולי אני מחמיץ משהו מאוד עקרוני.

כדי לא לצאת רק שלילי, אני מביא את תקציר הספר כפי שהופיע באחד מאתרי האינטרנט. אני משתמש בתקציר הזה יותר בשביל להסביר לעצמי למה קניתי וקראתי את זה. בתאוריה, זה נשמע מצויין:

האם זה יכול לקרות בישראל?
רומן מתח ראשון, שנכתב על רקע ההתנתקות מזהיר מפני תהליכים המתגבשים בתנועות הימין הקיצוני. הרומן, שנכתב על-ידי צביקה עמית, מי שהיה מנכ"ל איגוד לשכות המסחר בישראל, בהתבסס על תחקיר, שבחן את הלכי הרוח והמגמות הקיימות בתנועות הימין, אמור לשמש אות אזהרה בפני מה שעלול להתרחש בעתיד הקרוב. המחבר מנסה לחזות בספרו את התהליכים הצפויים במדינה, כאשר יחליט ראש ממשלת ישראל שאין פתרון לסכסוך הדמים הישראלי- פלשתיני, זולת צעד כואב - פינוי ההתנחלויות ביהודה והשומרון והקמת מדינה פלשתינאית.
המסר מועבר באמצעות דמותו של אחד מראשי המתנחלים, שכדי לסכל את תוכניתו של ראש הממשלה, מגייס קבוצות של קיצונים מן הימין ומחולל מערבולת של קנוניות, קשרים חשאיים ומזימות. להם שותפים בכירים ממערכות השלטון והצבא, בצד דמויות תמהוניות מתנועות שוליים משיחיות. סיפור העלילה מורכב ומתוחכם, מתחיל כאן ועכשיו וסיומו, לאחר חודשים ספורים, כאשר מדינת ישראל עוברת למציאות אפוקליפטית. ספרו של עמית מעמת חילונים עם דתיים, דמוקרטיה עם משיחיות, אנשי צבא עם אנשי מערכת המשפט.
עמית המכיר מבפנים את המערכות הפוליטיות והצבאיות של ישראל, אמר כי כאשר השלים את כתיבת הספר, לפני שבועות מספר, נראו כמה מן התרחישים המופיעים בו, רחוקים מן המציאות ואולי אף מופרכים. ההתפתחויות של השבועות האחרונים, מוכיחות כי הדמיון עולה על המציאות וגם התרחיש הקיצוני ביותר עלול להתממש במציאות הנוכחית של מדינת ישראל.

לכאורה, זה נשמע מעניין לאללה. בתיאוריה זה יופי. למעשה, מדובר בספר כל-כך קלוש ובלתי אפשרי שעיקר קסמו הוא בשיוך הביוגרפיה הדמיונית של חלק מהדמויות לדמויות אמיתיות מהמציאות (אפי איתם, משה פייגלין ויעקב עמידרור, למשל). תראו, יש בי המון כבוד למי שמצליח לכתוב ספר שלם. באמת. זה נראה לי דבר מסובך וקשה מאוד. אני לא רוצה לבוז לצביקה עמית, אבל לדעתי, ספרים כאלה, צריכים לבוא עם סימון של גולגולת ושתי עצמות מתחתייה. "קוד כחול" הוא ספר רע. אני כבר מת לראות מה יהיה לאחי להגיד עליו.