הבלוג של אילון

אחרי "בריכת שחייה" ו – "8 נשים" היה זה לגיטימי מצידי לצפות מפרנסואה אוזון שיצליח להנפיק סרט מוצלח יותר מ"2X5”. ולא שזה היה סרט רע, אבל בהחלט לא הולם את הציפיות מהבמאי הספציפי הזה. פרנסואה אוזון הוא אחד מהבולטים שבבימאים הצרפתיים בעשור האחרון. ממש מיוחדג' (אם להתבטא רייטינגית). הוא מצליח להיות מגוון אבל לחזור על עצמו. הוא מצליח להיות מעניין תמיד (או לפחות לרוב) ואחרי "בריכת שחייה" ו"שמונה נשים" (שקסם לי באופן לא הגיוני כמעט)באמת שהיו לי ציפיות שיא ממנו. “2X5” עדיין משתמש בטריקים פילמאיים אבל דומה כי למעט הטריקים האלה, לאוזון לא היו הרבה שפנים בכובע. הפואנטה של הסרט היא מאוד פשוטה, אנו עדים לחמש סצינות ארוכות שאמורות להמחיש את התפוררות החיים הזוגיים של מריון וז'יל. הערך המוסף בסרט (אם ניתן להתייחס אליו ככזה) הוא שהסרט הולך מהסוף להתחלה. כן, כן, אותו טריק שהיה בסיינפלד ובעוד מיליון מקומות אחרים (ואף שימש כאלמנט מרכזי לאחרונה בסרט המחליא-לפרקים של גספר נוא "בלתי הפיך"). אודה ולא אבוש, האלמנט הזה עדיין לא שחק את עצמו לגמרי. השינוי שעוברות הדמויות של מריון וז'יל בעיני הצופים לאורך כל הסרט, הוא מדהים. יש לו ערך מוסף (לפחות מבחינתי כצופה) אבל זה לא זה. זה פשוט לא מספיק. ובכל-זאת, לאור הרצף הלא מוצלח ממנו סבלתי לאחרונה, גם "2X5" הוא ציפור שיר.