הבלוג של אילון

לשמחתי הרבה, זכיתי לראות את "המנגליסטים", מבלי שעיני שזפה ולו פריים אחד מסדרת הטלוויזיה "בת-ים ניו יורק", שיוצריה, דוד אופק ויוסי מדמוני, אחראים גם ל"מנגליסטים". אני מניח שמי שראה את הסדרה עסוק כל הזמן בהשוואות של הסרט לסידרת המקור ומפספס את ההתרחשויות הרבות שגודשות את "המנגליסטים".

המבנה של הסרט הוא מורכב ומתעתע. אופק ומדמוני הלכו על נוסחה שמשלבת בתוכה כמה וכמה עלילות (שלא מתחברות לגמרי, בהכרח) ונתנו דגש רב מאוד לעלילות משנה חסרות משמעות כמעט לחלוטין (קטעי הסולו של העבריינים או של החדרנית, למשל, מוסיפים למנגליסטים על שלל גווניו, גם גוון תיעודי). אם הסרט אמור לשדר איזה מסר הרי שהוא בעצם מסר על מורכבות החיים שאנחנו חיים כאן. ההחלטה למקם את הסרט בתקופת ראשית האינתיפאדה נתפסת בעיניי כרמז פוליטי יותר מכל דבר אחר. אני לא איתרתי שום משמעות מיוחדת לנקודה הזו מעבר ל..."איך החיים שלנו ושל בני דודינו תלויים האחד בשני..." וכד'. בוא נאמר את זה אחרת: הסרט מציג בצורה קומית את הסודות שאופפים כל משפחה. את האמת העדינה שנמצאת מתחת לכמה שכבות של פני השטח. את המקריות שבחיים, את חצי הכוס המלאה שהיא גם בעצם חצי הכוס הריקה וכן הלאה.

אני מאוד אהבתי את "המנגליסטים" ונהנתי מכל דקה. אמא שלי (שבמקרה הזה תשמש על תקן נייר הלקמוס) שאוהבת סרטים ישראלים ממש כמוני, דווקא לא אהבה את "המנגליסטים" (וזאת למרות הרומנטיקה שיש בסרט). לפיכך, הדעות חלוקות.

סיפור העלילה הוא סבוך למדי: אב המשפחה (שלחם במחתרת היהודית בעיראק) מגלה לפתע שיריב מעברו (מכרם חורי) שגם חשק באשתו (בזמנים שזו עוד לא הייתה אשתו) מתחזה כלוחם המחתרת האמיתי. הוא טס לניו יורק בתקווה למצוא שם את זערור, חבר הילדות שלו שנסע לתפוח הגדול. הסצינות של האב בניו יורק הן המצחיקות והמרגשות בסרט. כל מי שהיה לבד בעיר זרה, בלי לדעת את השפה, יכול להזדהות עם ויקטור עידה. בינתיים, הבן שלו שאמור לחכות לו, מגורש מארה"ב בעקבות מוות מסתורי של אחת מכוכבות סרטי הטראש שהוא מפיץ. הוא חוזר לארץ ומתוודע (במהלך השבעה) לאחותה התאומה של אותה כוכבת. האימא (ריימונד אבקסיס) מסתבכת בינתיים ברומן עם אותו אהוב מהעבר והבת (דנה איבגי) המרדנית-דכאונית מסתבכת בעניינים משל עצמה. כל סיפור המסגרת הזה הוא על רקע יום העצמאות של שנת 88', בגבעה קטנה באשדוד, לא רחוק ממה שפעם היה כפר ערבי (גם זה חלק מהעלילה). בקיצור, brace yourselves, זה סרט שדורש ריכוז (לא לרמת "ממנטו" אבל בהחלט דורש ריכוז).

כבוד לויקטור עידה וריימונד אבקסיס שחוסר המיומנות שלהם כשחקנים רק מעשיר את התפקיד שלהם בכמה רמות לפחות.

כבוד בכלל. קחו את הסרט ב - DVD, שווה את המאמץ.

העדר התמונות ה"באמת שוות" מהסרט מניע אותי לשים ארבע תמונות שמצאתי כך סתם. אל תשכחו לראות את הסרט.