הבלוג של אילון

אני מוכרח להודות שההתפטרות של אברהם גרנט הפתיעה אותי.

בעיקר מפני שתפסתי מגרנט כמי שייאחז בקרנות המזבח. מסתבר שטעיתי.

לזכותו של גרנט ותקופתו בנבחרת אני באמת חייב לציין שהוא הגיע לכדורגל הישראלי באחת מהתקופות החמוצות ביותר הזכורות לי. תקופה של עדנה תקשורתית שמתועלת בעיקר להתנהלות הקטנונית של הענף ולא לטובת הקהל או הרמה או בכלל. ולזכותו של גרנט אפשר להגיד שהוא כמעט הצליח כמו קודמיו (שרף אחרי 4 קדנציות הביא את הנבחרת להצלבה, נילסן אחרי אחת היה רחוק מרחק בעיטה של הרצוג מההצלבה). וכשאתה סוקר את כל זה ואת הקריירה העניפה של גרנט (שב-15 שנות אימון השיג 4-5 אליפויות) אתה מתפלא, איך הצליח האיש הזה לעורר כל-כך הרבה גועל ואנטגוניזם בתקופה כל-כך קצרה. איך איש לכאורה פשוט מפתח-תקווה הפך להיות מין ביבי נתניהו (וההשוואה לא מובאת לחינם) שיותר מכל דבר אחר מצליח לעורר רגשות כל-כך קיצוניים (או שאתה שונא אותו או שאתה אוהב אותו).

הייתי שמח להאשים את ההתנהלות התקשורתית של גרנט. את המניפולציה-אחת-יותר-מדי. הייתי שמח להגיד שגרנט של החודשים האחרונים היה בדיוק ביבי של ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם. אותו להטוטן תקשורת שעשה טריק אחד יותר מדי והצליח להעלים את עצמו. אותו מאמן שהחזיק צי של עיתונאי-חצר ופרשנים מלחכי פנכה עד שנוצרה מסה קריטית של אנשים שפשוט נמאס להם לשמוע את אותם הבלים שוב ושוב. אלא שיש כאן משהו מעבר לזה.

גרנט פשוט לא הצליח כמאמן כדורגל.

נבחרת ישראל שאחרי עידן גרנט היא נבחרת שיותר מכל מתבססת על "השפיצ'ל הנעל". מוזר, דווקא סימן ההכר הבולט מכל של אויבו הגדול (והקולני) ביותר של גרנט הפך להיות שיטת המשחק של עידן גרנט. דווקא בקמפיין שלכאורה נראה קשה (אירלנד, צרפת, שוויץ) ובפועל נתברר כאחד מהקלים שהיו לנבחרת בעידן האירופאי הנוכחי (ואל תגידו לי שהנבחרת של גרנט הפכה את המשחקים לקלים. צרפת, שוויץ ואירלנד לא נראו טוב באף שלב של הדרך) נאלצה הנבחרת של גרנט להסתמך על השפיץ של הנעל, על הפדחת של יחיאל והאנ'לא-יודע-מה של קייסי. גרנט לא הקנה לנבחרת שיטה ולא תכלית. אחת מהמטרות של גרנט הייתה להצעיר את הנבחרת, להנהיג חשיבה לטווח ארוך, לבנות נבחרת שתרוץ במשך כמה שנים אחרי הפרישה של ברקוביץ', רביבו ונמני. בפועל, הגיל הממוצע של הרכב הנבחרת במשחקיה האחרונים היה 29 !!! (בדוק). גרנט לא קידם אף שחקן ולמעט בניון שלכולם היה ברור כבר לפני כמה שנים, שהוא עומד להנהיג את הנבחרת אחרי ברקוביץ'-רביבו גרנט לא קידם אף אחד. אלמלא נמני (33) ובניון (26) הנבחרת לא הייתה מתקרבת כדי-דגדוג מההצלבה. שלא נטעה.

ההגנה של הנבחרת מורכבת מבנאדו (33), חרזי (34) וקייסי (33). בקישור יש את באדיר (32) ועידן טל (29), נמני (33) וכל שאר הנבחרת מורכבת מטלאים שאף אחד מהם לא מספיק טוב בכוחות עצמו (חוץ מבניון ובן-חיים). גרנט קבר את מעט החלוצים שעוד היו פעם לנבחרת וכנ"ל לגבי השוערים.

בכלל, מה יש בו בגרנט שאפילו עורר אצל שחקניו תגובות כל-כך קשות. הרי בלילי התאמן תחת קשטן, אוואט התאמן תחת גוטמן. אני לא בא להציג את שניהם כאחרוני האבירים אבל רבאק, בלילי שרד את קשטן ובסוך גרנט היה זה שסחט ממנו תגובה כל-כך קשה. מה יש בו באיש הזה ?

נבחרת ישראל אחרי עידן גרנט היא אותה נבחרת שחוקה של סוף עידן נילסן. אני לא מקנא במאמן החדש שיקבל את הנבחרת. החומר הקיים לא מספיק טוב ואותו מאמן יצטרך לקחת הרבה הימורים. לטעמי, עדיף להפריש מהנבחרת את נמני, באדיר, בנאדו, חרזי, קייסי ואולי אפילו חלקים נרחבים מדור הביניים של גרשון, טל, דוידוביץ' ושות'. הנבחרת צריכה לעבור תהליך של בנייה. לטעמי עדיף לתת את המפתחות לבניון ולצוות אותו עם דור צעיר עד צעיר-מאוד (ארבייטמן, מליקסון, עמרי אפק, זנדברג, לירן כהן, תמיר כהן, דגו, טל חן, סטרול, בן-חיים וכו'). אם המאמן הבא של הנבחרת יהיה זר, עדיף שיביאו זר שיוכל לטפח את הדור הבא. בהנחה ובקמפיין הקרוב זה לא יניב פירות, עדיף זר שיהיה אפשר לפטר אחרי קמפיין. שייעשה את עבודת ההכנה לישראלי הבא.

אני לא אתגעגע לגרנט. אני אשמח אם הוא יגיע לבית"ר בעלת הקהל "הסבלני" ויוכיח את עצמו. מעניין, כשהוא חיכה להארכת חוזה, בכל יום התפרסמה ידיעה על ממלכה אירופית אחרת שמעוניינת בו: בשיקטאש, ברצלונה, פרגוסון ומי לא. היום הוא הולך לבית".ר והעיקר, שייקח איתו את צופית.