הרבה אימאג'ים יפים יש ב"החשיכה" של הספרדי המבטיח חאומה בלאגרו, הרבה אימאג'ים יפים ומעבר לכך – ואני משתמש במילים הכי נימוסיות שאפשר – חארטה בארטה. אני לא יודע מה קדם למה, רעיון העוועים שבבסיסו של הסרט לאימאג'ים היפים שבלאגרו הרכיב לו או שמא האימאג'ים לרעיון, איך שלא יהיה, התוצר הסופי מושך ומעניין אבל מחורטט לגמרי. בכלל, אי אפשר להתעלם מהנטייה המדאיגה של סרטי האימה להתהדר בהרבה תמונות שנראות טוב בפרומואים אבל לא מתחברות לשום דבר קונקרטי. במקרה הזה למשל, מדובר בבית מסתורי בספרד שבו מתגוררת משפחה אמריקאית. אנחנו, כמובן, יודעים שמדובר בבית "בעייתי" אבל הם לא לגמרי מרגישים. וכמו שקורה תמיד בסרטים האלה, צריך הרבה מאמץ כדי לגרום להם לשים לב. ותאמינו לי שאני לא מבין מה האינטרס של "הרעים" או של "הרוחות" או של יי שלא יהיה, להתאמץ כל-כך הרבה בשביל משפחה כל-כך מעצבנת. אפשר לדלג על כל הבבל"ת ולהסתפק בזה שמדובר בסרט אימה נחות למדי. נראה טוב ואפילו אפשר לכנותו מושך, אבל שום דבר מעבר לזה.