הבלוג של אילון

אהבתי מאוד את "הצלצול". לא במובן של סרט אימה, אלא דווקא בגלל האווירה המלחיצה, הגשם שלא הפסיק לרדת לאורך כל הסרט, הסרטון הפסיכדלי ההוא (שעדיין מדהים בעיני) ונעמי ווטס שכיכבה ב"מלהולנד דרייב". "הצלצול" היה טוב בעיני. אלא ש"הצלצול 2" לוקה בכל האלמנטים הבעייתיים של סרטי המשך ושל סרטי אימה בתקופה האחרונה. כסרט אימה הוא לא מפחיד, כסרט המשך הוא דורש ממך בקיאות גדולה מדי בנבכי הסרט הראשון, הוא מעיק (במובן המנדנד של המילה) והוא נצלני ברמות הנחותות ביותר. נכון, גם כאן יש כמה אימאג'ים יפים אבל לא הרבה יותר מזה. אני ממשיך לא להבין את הרציונל שעומד מאחורי דמויות "הרעים" בסרטי אימה וגם אם אני מנסה להתעלות מעל זה, אני לא לגמרי מצליח. יחסית לדמויות כל יכולות, הם משקיעים הרבה יותר מדי מאמץ בלהתנכל לכל מי שלא דורש התנכלות ובטח שלא במאמץ כל-כך גדול. בכל מקרה, למעט אוהדים מושבעים של הסרט הראשון, אין לאף אחד מה לטרוח יותר מדי. בזבוז זמן.