הבלוג של אילון

התלבטתי בין שתי הכותרות ובסוף בחרתי בשתיהם. סיימתי כרגע לראות את מכבי חיפה משפילה את מכבי ת"א. נכון, מי שיסתכל על התוצאה לרגע לא יחשוב שמדובר בהשפלה, אבל כל מי שראה את המשחק יודע בדיוק איך זה נראה ואיך זה הרגיש. אתמול דיברתי עם שני חברים לעבודה, אוהדי מכבי חיפה. אמרתי להם שלמרות שנצחון של חיפה יגמור סופית את מעט העניין שיש בליגה, אני מעדיף לראות את חיפה מנצחת. ואם כבר נצחון של חיפה אז תבוסה. משהו שישפיל את מכבי השנואה סופית. והנה, פספסתי את העיקר. נצחון של חיפה שמושג באמצעות שער לא חוקי ובאמצעות שליטה מוחלטת במגרש. השליטה הייתה כל-כך מוחלטת עד שלפרקים (ואל תספרו לאף אחד) ריחמתי על מכבי ת"א. לא על האוהדים. על השחקנים. איך זה מרגיש לעמוד במגרש ולא להיות מסוגל לעשות כלום. אני חושב שהחלום הגנרי ההוא שיש לכולם, על לבוא ערום לביה"ס, בערך מרגיש ככה. זה היה משפיל. משמח, כמובן, אבל משפיל. לחיי עוד הרבה ערבים כאלה.