הבלוג של אילון

חזרתי הבוקר מהעבודה והקשבתי ל-Blow away המקסים של ג'ורג' הריסון ברדיו (88FM אלא מה). השיר הסתיים למרבה הצער ורוני ידידיה, מגיש התכנית אמר "ג'ורג' הריסון, 4 שנים למותו". מוזר, לא חשבתי על זה. בכלל לא זכרתי את זה. זכרתי שהיום הכ"ט בנובמבר וכו' אבל דווקא את ג'ורג' שכחתי. לא מגיע לו. באמת שלא. אני זוכר את הרגע העצוב ההוא לפני 4 שנים, שדודי התקשר אליי לעבודה, ובפאתוס לא לגמרי נדרש אמר "רציתי להיות הראשון שמבשר לך שג'ורג' הריסון נפטר". ובאמת שהיה לי עצוב אז ועצוב לי גם היום. אני יודע שאני מנדנד בענייני הביטל ג'ורג' אבל באמת שהוא היה אדם טוב והטוב מבין הארבעה. וגם אם מתעלמים מהאדם שהוא היה הרי שמדובר במוזיקאי ענק שהדבר היחידי שהיה בעוכריו היה הרצון שלו שלא ללכלך את הידיים בשוק הבלתי-אפשרי הזה. הוא לא יכל להיות ישיר ומרושע כמו לנון והוא לא יכל לשחק את ה-nice boy במשך 40 שנה כמו פול. הוא היה גיטריסט וזמר שהיה בהחלט מודע למגבלות שלו. הוא חסה שנים בצל שני ענקים כמו לנון ומקרטני ובעיקר, הוא השאיר לעולם ירושה מוזיקלית נפלאה. כיוון שמדי פעם יוצא לי לדבר על ג'ורג' ועל כמה שאני אוהב אותו, אני אמנע מזה הפעם. אני רק אומר שכל מי שמעוניין להתחיל לשמוע קצת מהמוזיקה המעולה של ג'ורג' וזקוק להמלצות של מה להוריד מהאינטרנט (זה בסדר הוא השאיר לאשתו ולבנו היחיד ירושה די נאה, משהו בסביבות הכמה מאות מיליוני דולרים) מוזמן לפנות אליי. אני יותר מאשמח להמליץ. כוסית וירטואלית לזכר מוזיקאי ענק ואיש יקר. יהי זכרו עימנו לתמיד.