עברו יומיים מאז שראיתי את הסרט הנ"ל וחיכיתי לחוו"ד נוספת מצד אמא שלי, ע"מ להיות משוכנע בנכונות ההצהרה הבאה: "הכוכבים של שלומי הוא בן זונה של סרט". אני מוכן לחתום על זה, להתחייב על זה וכו'. אני מודה שמראש אני משוחד מאוד בכל הנוגע לסרטים ישראליים, אני אוהב את הקולנוע הישראלי ומוכן להיות הרבה יותר סלחני וסובלני כלפיו ממה שאני בד"כ אלא הגישה הלוקאל-פטריוטית הזו לא באה כתירוץ שאמור לחפות על פגמים שיש ב"כוכבים של שלומי" אלא שלטעמי היא דווקא בולטת לאור רמתו הגבוהה של הסרט.
שמי זרחין, כותב ובמאי "הכוכבים של שלומי" היה זה שהביא לנו את "לילסדה". גם הסרט ההוא היה טוב והציג סיטואציה מאוד ישראלית (ההתכנסות המשפחתית לליל הסדר) שלמרות השיוך הגאוגרפי שלה, עדיין יכולה לדבר לקהלים בכל העולם. אלא שהפער בין הפנטזיה והעצבות של "לילסדה" לבין התקווה לגאולה ולהפי אנד שיש ב"כוכבים של שלומי", כמו גם המשחק העילאי של אושרי כהן ואריה אליאס, הופכות, לטעמי, את "הכוכבים של שלומי" לטוב מבין שניהם (הנימוס מחייב לציין שאת "לילסדה" ראיתי לאחרונה לפני למעלה משנתיים כך שיכול להיות ששכחתי חלקים ממנו או את מה שעומד בבסיסו). למרות המחמאות האדירות שלהן ראויים כהן ואליאס הרי שגם שאר המשתתפים בסרט מעניקים תצוגת משחק ברמה גבוה מאוד. אני מניח שניתן לסווג את שמי זרחין כאחד מהבמאים שמצליחים להוציא את המיטב מהקאסט העומד לרשותו. אסתי זקהיים בתפקיד האימא השתלטנית והנוירוטית, יגאל נאור בתפקיד מנהל ביה"ס ואלברט אילוז בתפקיד אביו ההיפוכונדר והבעייתי של שלומי, רותם אבוהב בתפקיד אחותו של שלומי ואסי כהן (שמצליח להצחיק גם בלי כוונה) בתפקיד שנדמה לי שראיתי פעם באיזו דרמה טלוויזיונית, נותנים הופעות משכנעות ביותר. דווקא (ובניגוד לדעת הרוב) לא התרשמתי יותר מדי לטובה מאיה קורן אבל גם היא הייתה בסדר (מישהו חייב להיות בסדר. אם כולם היו מצויינים, המילה הזו הייתה מאבדת מערכה). "הכוכבים של שלומי" מצטרף לרשימה הולכת ומתארכת של סרטי קולנוע ישראליים שיוצאים בשנים האחרונות שלא עוסקים בפוליטיקה ולא נוגעים בהכרח בנושא העדתי אלא פשוט סרטים על אנשים פשוטים עם בעיות שהן בחלקן פשוטות (חוכמת הבייגלה, כנפיים שבורות וכו'). זה לא נשמע כמו הרבה, אבל במציאות הקבועה של הקולנוע הישראלי, שבה התרגלנו ליותר מדי סרטים "פוליטיים" או עמוסי משמעות או עמוסים בכלל, יש לברך על כל סרט שהוא פשוט סרט דרמה קטן וטוב. אלא שכפי שציינתי קודם "הכוכבים של שלומי" הוא בן-זונה של סרט.
העלילה בקצרה: שלומי הוא נער/בחור פשוט המתגורר עם אימו ואחיו ביישוב קטן. שלומי הוא בחור טוב ותמים שעסוק בלשאת את הצרות של כל שאר העולם על הכתפיים שלו: אחיו הפנטזיונר, אימו הנוירוטית, אביו ההיפוכונדר, סבו הסנילי והאנושי עד כאב, והנישואים המגוחכים של אחותו. יום אחד, די במקרה, מתגלה למנהל ביה"ס ששלומי הוא למעשה גאון פוטנציאלי שחסה במשך שנים תחת מעטה הכסיל טוב הלב. המנהל עושה כל שלאל ידו ע"מ שלשלומי תינתן ההזדמנות לנצל את הפוטנציאל הגלום בו. שלומי מצידו עסוק בלהציל את כל העולם ובלהתאהב בשכנתו העסיסית והעצמאית (איה קורן).
אני ממליץ בחום רב על הסרט ומפציר בקוראיי הבלוג לתת לו צ'אנס. אני משוכנע שלא תצטערו.
בניגוד למקרים קודמים, כמות התמונות מהסרט אינה עומדת ביחס ישיר למידת הפירגון לסרט אלא ביחס ישיר למה שיש לאינטרנט להציע. מגיע לשלומי יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
