הבלוג של אילון

קראתי ב - Ynet תהייה על כך שספורט 5+ החליטו לשדר סוף כל סוף את משחקי הליגה האיטלקית והחלטתי להצטרף לתהייה. מזה שנה וחצי שהליגה האיטלקית לא משודרת בשום מקום ובלי שום סיבה טובה והנה ביום בהיר אחד מחליטים בערוץ הספורט להרים את הכפפה ולשדר. יפה ??? לא, ממש לא יפה. ערוץ הספורט לחוץ בתקופה האחרונה יותר מכל דבר אחר מהאפשרות שיוקם ערוץ ספורט חדש שיישדר את משחקי הליגה הישראלית וליגות נוספות. ברמה האישית אני חייב לומר שאני לגמרי נגד הערוץ הזה ושאין בו צורך אבל חוסר כדאיות כלכלית אף-פעם לא היווה שיקול כשזה מגיע לכדורגל הישראלי. ערוץ הספורט מקפיד מדי ערב על גילוי נאות בבואו לסקר את הנושא אבל בסופו של יום, כשאתה צופה בחדשות הספורט, אתה לא יכול שלא לתהות איך זה שחבר הכנסת איתן כבל (שיכול להיות טיפוס נחמד כשלעצמו) זוכה ליותר זמן מסך מחלק ניכר מהספורטאים שמופיעים בערוץ הספורט. הם לחוצים. וכפי שאמר שר אוצר שנוא עליי במיוחד ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם ובגלל זה אתם תקבלו ליגה אנגלית באמצע השבוע, ליגה איטלקית, מו"מ מתקדם עם ה - NBA ועוד כל מיני צ'ופרים. אל תתרגלו לזה יותר מדי. הקונספט הזה של תחרות אמיתית אף-פעם לא החזיק מעמד יותר מדי פה בארץ. בסוף כולם יתייאשו ויחזרו לזלזל בנו כפי שהם רגילים וכפי שאנחנו אוהבים.

פרשת השירות הלאומי של יגאל אנטבי, המגן השמאלי של הפועל ת"א, חזורת לכותרות. זה מתחיל כבר לעייף. הסיפורים על השירות הצבאי שהוא לא עשה ועל השירות הלאומי שהוא עשה או לא עשה כבר לא כל-כך מעניינים. אני לא מוצא שום קשר בין שירות בצבא למשחק בנבחרת הלאומית. באמת שאין קשר. אנטבי שוחרר מהצבא כשהיה בן 17-18 מסיבותיו הוא ולמרות שאני בז למי שלא עושה צבא מטעמי נוחיות אני לא חושב ששלוש שנים כעובד רס"ר הן מה שיכשיר את אנטבי להיות מגן שמאלי טוב יותר או פחות או יותר מתאים לצרכים של הנבחרת. השיקול של גרנט צריך להיות מקצועי לחלוטין וכנ"ל לגבי קברניטי הנבחרת. אגב, אני לרגע לא מצפה שהשיקול של גרנט יהיה אכן מקצועי כי זה עלול לסתור את האתוס הפרטאצ'י של הכדורגל הישראלי. ובכל-זאת, חשוב לציין, שנושא השירות הלאומי של אנטבי אולי חשוב למנהלי הנבחרת אבל אנטבי עצמו, הגיבור הלאומי, לא נמצא כרגע בכושר משחק שאפילו מצדיק את הצבתו כמגן שמאלי בהפועל ת"א, לא כל שכן בנבחרת. הוא מקרטע להנאתו מאז עונת הדאבל ההיא וחבל בכלל להזמין אותו לנבחרת. הוא לא נהיה צעיר יותר ועדיף להשקיע בדור העתיד (אפילו אם מדובר בדדי בן-דיין).

סלים טועמה עשה מעשה שלא עושים בשבוע שעבר והתוודה על כך שהוא מצטער על עזיבת הפועל ת"א. הוא נורא מתגעגע ונורא רוצה לחזור ונורא קשה לו להיות רחוק מהבית. יפה. באמת מילים מרגשות ולא אופייניות לכדורגל הישראלי ולתקשורת המלווה אותו שמורכבת ברובה מקלישאות נבובות וחסרות טעם. כאוהד הפועל שמאוד היה רוצה לראות את סלים שוב בקבוצה וכמי שמעדיף אותו על פניו של כפיר אדרי, יש לי דבר אחת לומר לסלים: "בעיה שלך. Tough".

אף אחד לא הכריח אותו לעזוב את הפועל ואם הוא היה מגלה מעט יותר סבלנות במהלך הקיץ הזה יכול להיות שהיום הוא שוב היה בקבוצה האהובה עליו עם הקהל שכל-כך אוהב אותו. לסלים אצה הדרך. הוא ניהל מגעים עם קבוצות מאירופה ועשה הכול כדי לברוח ממה שהיה נראה כספינה הטובעת של הפועל ת"א. עכשיו הוא שחקן ספסל בקבוצה הכי לא חשובה בליגה שלנו וכל שחרור או מעבר יהיה כרוך בהרבה מאוד כסף שלאף קבוצה כבר לא שווה לשלם עליו. שווה לשחקנים צעירים ללמוד מהמקרה של סלים כיוון שהליגות הנמוכות יותר מלאות בשחקנים שעשו את אותה טעות. עזבו את הבית בשביל כמה לירות ובזבזו לחלוטין מה שיכל להיות קריירה לגיטימית בליגת העל. הכדורגל הישראלי הפך לציני וגועלי ולמילים כמו "בית" ודומותיהן כבר אין מקום בלוח השיקולים של השחקן הצעיר שמחפש בעיקר כסף ותהילה ובכל-זאת, בירכתי המוח, שווה לזכור את סלים טועמה.