הבלוג של אילון

אחת לכמה זמן (מעט מדי זמן לרוע המזל) מכיע האלבום הזה. האלבום שחיכיתי לו, האלבום שלקח לי שנה למצוא בצליל המקומי, האלבום שאני לא מסוגל להפסיק לשמוע או בקיצור: הדיסק החדש של שי נובלמן. קיטרתי לא אחת ע"ג בלוג מכובד זה על ההתנהלות של שי נובלמן בעיקר מבחינת יחסי ציבור. אני מניח שאם הייתי מגלה עניין רב יותר ברוק המקומי, הייתי ממשיך להתלונן, אבל עזבו את הקיטורים שלי: הדיסק החדש של נובלמן יפה לפחות כמו הקודם אם לא יותר. קראתי באחת הביקורות תלונות על זה שאין מספיק "להיטים" בדיסק. שטויות. פשוט שטויות. גם בדיסק הראשון, how to be Shy לא היו להיטים מטורפים (למעט Lonely boy). הקסם של הדיסק הקודם וגם של הנוכחי קשורה דווקא במבחר השירים הלכאורה רגילים. לא להיטים מיידים אבל פזמונים. אשכרה פזמונים. אתה לא יכול לשמוע דיסק של נובלמן בלי להידבק בחדווה, בקוליות ובקלילות שבה השירים נדבקים לך לנשמה. אי אפשר להימנע מזה וגם לא כדאי. נובלמן הוא אנדרטה חיה לתקופה הקסומה ביותר במוזיקה, הרוק הפסיכדלי של סוף שנות השישים. הוא מזכיר לי כל-כך הרבה דברים טובים ומקסימים והקטע הוא שנובלמן פשוט לא מפספס. באלבום הקודם, בהפקתו של ברוך בן-יצחק עוד היה הסבר להומאז' המקסים לסיקסטיז. בכ"ז ברוך בן-יצחק הוא אחד הגדולים בתחום. הפעם, נובלמן הפיק יחד עם הלהקה שלו ועשה שזה ישמע כאילו ברוך היה כאן כל הזמן. זה פשוט אדיר. מצד שמאל אפשר לראות את רשימת שירי השבוע שהיא כולה מחווה ל - Beautiful life ולנובלמן. חוץ מזה, נובלמן זוכה בכבוד הגדול ונכנס לרשימת ידידי המחלקה (גם מצד שמאל). ללא ספק אחד היוצרים הישראליים המבטיחים ביותר והאהובים עליי ביותר. המלצה חמה מאוד.