הבלוג של אילון

ממש באותה מידה שבה נהניתי מ"הכי דומה לאהבה", יכולתי להתאכזב מהסרט. אחד הדברים הנוחים בקומדיות רומנטיות הוא שאתה תמיד תמיד יודע למה לצפות ואין הפתעות גדולות מדי. "הכי דומה לאהבה" נענה לכללי הז'אנר באופן מוחלט ואני מניח שאלמלא הבלחות קצרות של מקוריות בסרט ובעיקר אשטון קוצ'ר ואמנדה פיט, שאת שניהם אני מסמפט באופן מיוחד ולא תמיד ברור, לא הייתי נהנה. אבל...רצה הגורל ו"הכי דומה לאהבה" בא לי ממש טוב. אני מניח שזה לא מעיד דברים טובים כל כך על הסרט. הרי "בא לי טוב" זה בטח לא הדרך הכי יעילה להגיד למה הסרט טוב או לא או למה כדאי לראות אותו. קוצ'ר ופיט מגלמים את אוליבר ואמילי שנפגשים בטיסה מלוס אנג'לס לניו יורק ורק הנסיבות והשנים מקשים עליהם להיות בקשר. וכמו בכל קומדיה רומנטית יש כאן on & off וכמו תמיד זה דביק ואמריקאי מאוד אבל היי, זה טבעה של קומדיה רומנטית ומה לי כי אלין. את הסרט ביים נייג'ל קול ("להציל את גרייס" ו - "נערות לוח השנה") ומגע ידו הבריטי ניכר (למרות שאני חייב להיות הגון ולהודות שאלמלא הייתי יודע שזה הוא, לא הייתי שם לב). מבחינתי, סבבה של סרט. השאלה הגדולה היא איך הוא יבוא לכל מי שיראה אותו.