ישנם מקרים בהם איכותו של הקאסט ואילן יוחסין מרשים יכולים להציל סרט מסויים מכלייה. ישנם מקרים שבהם זה לא קורה. "נחש מי" הוא אחד מהם. אני מת על ברני מק. אלוהים יודע למה. הוא מצחיק, יש לו מבטא מטורף והוא מזרה אימה. אני גם אוהב מאוד את אשטון קוצ'ר. ושוב, אלוהים יודע למה. "נחש מי בא לסעוד" משנת 1967 נחשב לסרט פורץ גבולות ממש. הוא זיכה את סידני פואטייה באוסקר (ונדמה לי שגם את קת'רין הפבורן) ונחשב לאחד הסרטים החשובים ביותר של שנות השישים. "נחש מי" מבוסס עליו כמעט לגמרי. ובכל-זאת כל הנתונים האלה לא מצליחים להציל את "נחש מי" מלהיות קומדיה די לא מוצלחת, עטורת סטריאוטיפים ובנויה רע מאוד. אנ'לא יודע, אם הייתי שחור, הכי טיפוסי שיש, עדיין לא הייתי שמח לראות את עצמי ככה. וגם הלבנים לא נראים טוב בסרט הזה. כולם גזענים וכולם שונאים אחד את השני. לפעמים, הם חייבים להסתדר. לפעמים זה גם מצליח. בוא נגיד שלקלאסיקה כל כך חשובה, מגיע חידוש הרבה יותר מוצלח. אפילו ברני מק לא מצליח להציל את הסרט וחבל, מגיע לו ממנו דברים טובים יותר.