הבלוג של אילון

אין מה להגיד, אהבתי + את סירטו הראשון של ג'ורג' קלוני כבמאי. ניכר בהחלט שיש לו איזושהי משנה פילמאית (זעומה ככל שתהיה) ומבחר רעיונות שהוא להוט ליישם. אגב, ייתכן ו"וידויים של מוח מסוכן" לוקה בדיוק בנקודה הזו, להיטות היתר של ג'ורג' קלוני כבמאי ליישם הרבה דברים שהוא למד והפנים כשחקן. להיטות היתר הזו מביאה למידה מסויימת של עומס-מידע שקיימת בסרט. אבל, כך או כך, "וידויים של מוח מסוכן" הוא סרט שווה בהחלט שמאחוריו עומד סיפור מעניין בהחלט (וזה, לטעמי, הבסיס המרכזי לכל סרט. בלי סיפור מעניין אין הרבה לאן ללכת).

הצוות שאיתו עבד קלוני על הסרט הוכיח את עצמו מעל ומעבר. החל מצ'אק באריס (שעליו מבוסס הסרט ושכתב את הספר שעל-פיו נכתב התסריט) וצ'ארלי קאופמן (מיודעינו מאדפטיישן ו"להיות ג'ון מלקוביץ'") וכלה בצוות השחקנים שרובם נותנים כאן הופעות מרשימות לחלוטין (בעיקר בראד פיט שמפציע בסרט לשנייה וחצי כמשודך פוטנציאלי בשעשועון טלוויזיוני). סאם רוקוול טוב מאוד, דרו ברימור מתוקה מתמיד, ג'וליה רוברטס בתפקיד שמעטה כבד של סרקזם מרחף מעליו וקלוני בעצמו, בשפם מגוחך ובתפקיד שקשה לדעת אם הוא הפוך על הפוך (מין קלישאה שכזו על סוכן ה - CIA המסתורי שמתנהג כמו ג'יימס בונד מינימום) או שהוא הדבר האמיתי. אני אהבתי בהחלט את רוב מה שראיתי בסרט. אני ממליץ בחום.

ולעלילה: צ'אק באריס הוא יוצר שעשועוני טלוויזיה הנמצא בראשית דרכו המקצועית. הוא מחפש הצלחה ומחפש אהבה. סוכן CIA מסתורי מפציע יום אחד בחייו ומגייס אותו לשירות ע"מ שיעבוד כמתנקש פרילאנסר. צ'אק עובר את ההכשרה ומתחיל לעבוד למען השירות. בד בבד, חייו המקצועיים תופסים תאוצה וצ'אק הופך להיות "הדבר החם". הסרט מציג את הקשיים שבחייו לאורך השנים, את הברית שהוא כרת עם השטן (קשה להתעלם מהסימבוליקה שקיימת בסרט בין ההצלחה המקצועית לבין השירות ב - CIA) ואת הסתעפות חיי האהבה שלו המחולקים בין פני (ברימור) אהובתו משכבר, לבין פטרישיה ווטסון (רוברטס) "הסוכרייה" שבשירות.

אני אהבתי+ את הסרט. יש בו הרבה רעיונות טובים והאווירה הזו של הסרקזם שמרחפת מעליו.

אמרתי לכם שפם מגוחך !!!