הבלוג של אילון

קראתי שהחליטו לסגור את תיק החקירה נגד ישראל כהן בגלל "חוסר ראיות". מצדדיו של כהן יאמרו ששתו לו את הדם במשך שנתיים, שהרסו לו את החיים שגמרו לו את הקריירה וכו' וכו' וכו'. אלא שאנחנו נוטים לשכוח שהמשמעות של חוסר ראיות היא לא שכהן הוא אכן צדיק ישר-דרך ונקי-כפיים שעוולות כל הכדורגל הישראלי הונחתו עליו, אלא שלגוף שחקר את המקרה, ושלו הייתה את הסמכות להעמיד את כהן לדין זה או אחר, אין מספיק הוכחות לבסס כתב אישום "חותך" נגד כהן (להלן הציטוט מכתבת Y-net בנושא: "לא קיימות מספיק ראיות בתיק על מנת להגיש נגד כהן כתב אישום, גם אם דרך משחקו בדקות הסיום ומעשיו טרם המשחק המדובר מעוררים תהיות רבות. מהראיות שנאספו עלה כי כהן בירר עוד לפני הדרבי החיפני אפשרות לסדר תוצאה או למכור משחק כלשהו שבו משתתפת קבוצתו, אך נענה בשלילה על ידי מי שפנה אליו. כמו כן, ביום הדרבי עצמו ביקש כהן להמר על המשחק בסך 5,000 שקלים אך נענה בשלילה". זה נורא אופייני בארצנו הקטנטונת להתעלם ממהות העבירה/בעיה ולהתרכז בעיקר בשאלת השאלות: "יועמד לדין או לא יועמד לדין". בפרשת בראון-חברון היועמ"ש איכזב רבים מאיתנו בכך שהחליט שלא להעמיד את נתניהו לדין בגלל העדר הוכחות. אף על פי כן, היועמ"ש התמים ציין שהתנהגותו של נתניהו לא הייתה ללא דופי. את אף אחד זה לא עניין. במדינה שהנורמות הציבוריות שלה הדרדרו לרמת האל-חזור, את אף אחד זה לא מעניין שראש הממשלה לא התנהג יפה. העיקר שאין מה לעשות נגדו ברמה המשפטית. ובכלל, מה אני רוצה נישראל כהן המסכן (שהופעתו בחדשות הספורט הייתה אחת מהמרשימות והחזקות שנראו בטלוויזיית הספורט בארץ) ומנתניהו, כשראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, מנהל את החצר הביזנטית שלו כשלכולנו ברור שהוא ובניו אשמים לפחות בחלק מכל מה שאומרים עליהם. מה יגידו אזובי הקיר ? מה יגיד ישראל כהן ?

לפני שבוע ביקרתי את יכולתו של יגאל אנטבי ואת החוכא והאיטלולא שיש סביב זימונו לנבחרת והשירות הלאומי שהוא עשה או לא עשה וטענתי שאין בכלל סיבה להזמין אותו לנבחרת. והנה מגיע יום שבת ואנטבי "סותם לי את הפה" בעזרת שער מרהיב לרשתה של נתניה. ובכן, אני לא חוזר בי בכלל ממה שאמרתי. יותר מזה, אני טוען שהשער שאנטבי כבש בשבת והקריאות של "להחזיר אותו לנבחרת" מוכיחות, שוב, בפעם המיליון בערך, את החליים של הכדורגל הישראלי. חוסר התיכנון, היעדר המחשבה וההתלהמות (ושגיא כהן כבר אמר בעבר שפניו של הכדורגל כפני החברה). יגאל אנטבי הוא יליד 74'. במהלך המונדיאל הקרוב הוא יהיה בן 32, גיל מתקדם לכל הדעות לשחקן שעיקר תפקידו הוא לשעוט על הקו השמאלי. הדעת נותנת שנבחרת ישראל, צריכה לבנות את עצמה לקראת כל משימה שתבוא בעתיד (אפילו מונדיאל 2006). עכשיו זה בדיוק הזמן להשקיע בדור העתיד של הנבחרת, לטפח אותו, לתת לו לצבור נסיון ולהתגלח על חשבוננו ובסוף לקצור את הפירות. מספרים על ג'ים קורייר (שהיה טניסאי מוביל בתחילת שנות התשעים) שבילדותו הוא הפסיד הרבה משחקים כיוון שהמאמנים שלו דאגו ללמד אותו בראש ובראשונה את היסודות של המשחק ואת כל הנושאים הפיזיים ורק אחר-כך התחילו לדאוג לנצחונות. אז יכול להיות שהוא גדל כבן נוער מריר וכספורטאי שצריך לחשוק שיניים ולהילחם אבל בסוף הוא נהיה וואחד אלוף. מה הטעם בזימונו של אנטבי ? מה משנה כל-כך השער הנפלא שהוא כבש ? אנטבי כובש שניים או שלושה שערים בעונה ולפחות אחד מהם נראה ככה. האם זו סיבה מספיק טובה כדי להזמין אותו לנבחרת ? למה להשקיע במגן שכבר היום הוא בן 29, שכבר כמה עונות לא שומר על יציבות או רמה נאותה, ושזימונו יחסום את דרכו של אחד מהצעירים שאפשר לקדם ?

ראיתי אתמול את חצי השעה הראשונה של "בטריבונה", תוכניתו של אבי רצון בערוץ 10. הגישה שלי כלפי רצון השתנתה באופן ניכר במהלך השנים האחרונות. למדתי לקבל אותו ואת שלמה שרף ואני די נהנה מהצפייה בתכנית (מין פופוליטיקת ספורט רק עם הרבה פחות קוהרנטיות). במהלך החצי שעה שצפיתי התקיים דיון סביב מצבה של מכבי חיפה. מי שלא מכיר את ההתלהמות הסובבת את הכדורגל בארץ והיה רואה את התכנית היה עלול לחשוב שחיפה מדורגת במקום הלפני אחרון ושהיא מועמדת ודאית לירידה. חשוב להזכיר, מכבי חיפה, מדורגת במקום הרביעי, כשהיא מרוחקת 3 נקודות מהמובילה, בני-יהודה ת"א. חשוב לי להדגיש את זה כיוון שלעניות דעתי, האליפות תלך העונה למכבי חיפה או מכבי ת"א. בכל המשחקים בהם ראיתי את חיפה העונה הי לא נראתה טוב, זה נכון. אבל, בכל המשחקים שראיתי העונה בכלל, אף-אחת לא נראתה טוב. הליגה העונה חלשה באופן מיוחד ולכן אין להיגרר למסקנות וכו'. הריצה של בני-יהודה תיגמר בקרוב. אני נורא מסמפט את המועדון אבל לדעתי אין להם את הכלים לשרוד בצמרת עונה שלמה והפה הגדול של היו"ר, יובל גפני, יכניע אותם בקרוב (דני לוי, זוכרים ???)

גם הקארמה הרעה שאופפת את אלי גוטמן מאז ימיו בהפועל חיפה לא תיעלם. השחרור של קאקו, יותר משהיה צעד כלכלי, היה צעד תבוסתני. כשמנהל משחרר את הכוכב שלו באמצע העונה, כשהקבוצה כל-כך קרובה לצמרת והליגה נורא חלשה, זה מעיד מה הוא חושב על הסיכויים של הקבוצה באמת. להזכירכם, זינו עשה את אותו הדבר בעונה שעברה עם אליניב ברדה. התוצאות לא אחרו לבוא. הפועל ת"א מכורתי אמנם ניצחה שני משחקים ברציפות ושימחה אותי אבל בבסיסו של עניין זו קבוצה חלשה שיכולה להידבק לצמרת אבל לא לעשות הרבה מעבר לזה. ברגע שקבוצת כדורגל צריכה להקיז דם ע"מ לכבוש שער אחד קטן, זה רק מעיד על חוסר הסיכויים שיש לה במאבק ממושך כמו אליפות. אשדוד תמשיך להתרסק וההיעדרות הממושכת של רביבו לא תורמת לזה. פתאום אנחנו מגלים שאילן בכר כנראה לא נהיה טוב יותר כתוצאה מהישיבה על הספסל של סנטאנדר, שאסי דומב היה הברקת הקיץ של הפועל ת"א (ששיחררה אותו) ושאיציק זוהר צריך להתעסק בפאבים ולא בכדורגל. שתי הפתח תקוואיות חסרות יציבות ובעיקר נלעגות וזה יהיה עצוב מאוד אם אחת מהן תתקרב אפילו לאליפות. בית"ר "יש-לנו-אמון-מלא-באוחנה-ונמני" ירושלים תמשיך להיאבק נגד הירידה ואני כולי תקווה שהיא תכשל. אמרתי כבר שעדיף שאוחנה יפרשן ושנמני יחזור להימורים בלתי-חוקיים וסיבובים עם המאפיה. את סכנין ונצרת איגוד השופטים כבר ימצא דרך להכשיל, אל דאגה. מה שמשאיר אותנו עם מכבי חיפה ומכבי ת"א. אני לא רוצה להיכנס כרגע למפת הסיכויים של כל אחת, בשביל זה יהיה "שבוע הבא", אני פשוט משוכנע שאחת מהן תחגוג אליפות בסיום העונה.