לכבוד דו"ח הצפייה הכמעט 50 וכיוון שב"סיביסקיט" עסקינן, להלן סוד קטן לגבי דו"חות הצפייה. למרות שלעיתים דו"ח הצפייה נרשם מיד לאחר הצפייה בפועל ולפעמים בהפרש קטן (יום-יומיים) הרי שלעיתים, בלי כל סיבה מיוחדת או מתוכננת, כתיבת הדו"ח נדחית. את הסרטים שראיתי ועליהם לא כתבתי אני שומר לי ברשימה קטנה ליד המחשב ואני ניגש להתעמת איתם, כטוב ליבי בנסקפה, בשלב מאוחר יותר. ולמה כל הסיפור הזה: כיוון שהצפייה ב"סיביסקיט" הותירה עליי רושם כל-כך לא משמעותי שבמשך חודש לאחר הצפייה בכלל שכחתי לרשום אותו ואלמלא הייתי נתקל במקרה בשמו, הוא אף-פעם לא היה הופך לנחלת הכלל (שזה משפט קצת יומרני מצידי אבל הכוונה היא לכלל שקורא את הבלוג ושלא שמע על הסרט). וזה לא שמדובר בסרט רע. בטח שלא בסרט רע במיוחד. אלא ש"סיביסקיט" (שמשום מה בארץ החליטו להוסיף לו את ה"אגדה אמריקנית") הוא סרט שעיקר איכותו, לטעמי, היא בצילומים המדהימים ובדרך הצגת הטבע בסרט. חלק מהצילומים בסרט (בעיקר אלו של מירוצי הסוסים או בכלל צילומים שבהם סוסים דוהרים) הם מרהיבים ועוצרי נשימה. העלילה עצמה היא עלילה כזו של דרמות. די צפויה. די עוסקת בנושא הגאולה (שהוא נושא שחוזר על עצמו כל הזמן בסרטים אמריקאיים) והשחזור התקופתי הוא כנראה נאמן (אין לי דרך לדעת. לא חייתי בשנות השפל. ממה שראיתי בסרטים אחרים אני יכול להניח שהשחזור התקופתי הוא טוב ביותר).
אוקיי ולעלילה עצמה: "סיביסקיט" מציג את סיפורם של שלושה גברים: צ'ארלס האוורד (ברידג'ס) מתעשר-חדש כתוצאה מנדידה למערב והצטרפות לתעשיית המכוניות המתפתחת שכתוצאה מאובדן אישי בחייו מגלה עניין הולך וגובר בטיפוח סוסי מירוץ. רד פולארד (מגווייר) הוא הרוכב המיועד. רד ננטש ע"י הוריו כשהיה צעיר כיוון שלא יכלו לשאת את נטל גידולו (כלכלית). האובדן האישי בחייו והיכולות שלו עם הסוסים הופכות אותו לצעיר מבולבל, אך מסור ונאמן לתפקידו כג'וקי. השלישי הוא טום סמית' (כריס קופר, נפלא כהרגלו) "הלוחש לסוסים". הוא אחראי על הגידול והטיפוח. והגיבור הגדול ביותר של הסרט הוא סוס המירוץ שהשלושה עוסקים בו - סיביסקיט. הימים הם ימי השפל הכלכלי ואמירקה מגלה עניין עצום בהימורים על סוסים ובמירוצי סוסים. היריבות בין סיביסקיט ל war admiral היא עצומה ומזכירה יריבויות מפורסמות אחרות מעולם הספורט (מג'יק ולארי בירד, עפרה וירדנה וכו'). אז יש הרבה דרמה, פוטנציאל קליל לדמעות, משחק טוב של שלושת גיבורי הסרט (בעיקר קופר וברידג'ס) וצילומים מדהימים (שהם בעצמם שווים את המחיר של השכרת הסרט). את מירב המחמאות אני רוצה להפנות, אגב, לוויליאם H מייסי הותיק שעושה תפקיד מצחיק ומוצלח בתור טיק-טוק מקלפלין, קריין המירוצים והרדיו התקופתי. יחד עם הצילומים היפיפיים הוא הציל שעתיים של סרט לא-משהו.





טיק-טוק מקלפלין