הבלוג של אילון

אתמול ראיתי סרט גדול. ענק. אני ממש אהבתי. Swimming pool.

למעשה, הכל התחיל אתמול בבוקר. הגליון החדש של "רייטינג" הגיע ובו המלצה של דבורית שרגל (איתה אני מנהל מערכת יחסים אמביוולנטית) לגבי סירטו החדש של פרנסואה אוזון (המתחרה השני לפחות לתואר "הילד הרע של הקולנוע הצרפתי"). דבורית לא יכלה לספר הרבה לגבי איך ומתי הסרט יופץ בארץ באופן מסודר אבל היא כל-כך אהבה את מה שהיא ראתה שכדבריה, "היא לא יכלה להתאפק". למרות שבעבר "נפלתי" לא אחת בגלל המלצות של שרגל (משפחת טננבאום for that matter ועוד כל מיני) משהו בהתלהבות שלה כבש אותי (הפעם הקודמת שבה זה ממש קרה הייתה במלהולנד דרייב שעד היום אני נמצא במצב זה או אחר של התלהבות ממנו) מצויד במידע הזה פגשתי בערב חבר טוב שגר קרוב לספריית ה-DVD השווה ביותר בעיר (וכשאני אומר עיר אני מתכוון, במקרה, לתל-אביב).

רצה הגורל וגם הסרט הזה הגיע, עוד באותו יום, וחיכה לנו, כמעט בעטיפה. אני עד עכשיו לא יודע איך הצלחתי לשדל אותו לראות את הסרט. הוא בדרך-כלל לא מאוהדי הסרטים שעליהם הוא לא שמע בכלל בעבר, על אחת כמה וכמה, סרט שחשוד בפוטנציאל צרפתיות, ובכל-זאת, לקחנו את הסרט. את כל מה שמתרחש על המסך אני שומר לדו"ח צפייה (שיופיע אי"ה בימים הקרובים) אבל כבר עכשיו אני מקדים תרופה לדו"ח צפייה ומרשה לעצמי להתלהב, בטירוף, מהסרט. אני לא רוצה להסגיר כלום, ממש כלום, אני רק אגיד שמי שאהב את הרשימה הבאה, חייב לעשות עם עצמו חסד ולקחת את הסרט ויפה שעה אחת קודם. להלן רשימת הסרטים: מלהולנד דרייב, החוש השישי, אדפטיישן,החשוד המיידי, אמריקן ביוטי, 8 נשים ולוליטה.

אז זה בעצם "פוסט התלהבות". הנה התלהבתי, אפשר לחזור למוטב. אני מקנח את הפוסט בתמונה שווה ביותר של לודיבין סניה, כוכבת הסרט. אני מזהיר מראש, למרות סצינות העירום בסרט, התמונה לא מובאת כפרומו סטייל "חברה, יש ציצים אז תראו ת'סרט" אלא כדי לעורר סקרנות ורייטינג. אם זה עבד, ספרו לחברכם. אם לא, אז לא.

לודיבין סנייה, כפי שחלמתי עליה מדי פעם