הבלוג של אילון

מבין כל הסרטים אודותיהם רשמתי דו"ח צפייה, אין ספק ש"מעבר לעמק הבובות" הוא המוזר שבהם. המוזרות שלו לא נובעת בהכרח מהסרט עצמו, מהעיצוב, מהעלילה או משאר הירקות אלא מהעובדה ש"מעבר לעמק הבובות" הוא סרט שיצא בשנת 1970 וכבר אז לא זכה להצלחה מיוחדת (או להצלחה בכלל). הגעתי לסרט דרך האינטרנט, ראיתי אותו, נראה לי שהבנתי, לא ממש בטוח.

"מעבר לעמק הבובות" הוא למעשה סאטירה מלודרמטית מוזיקלית פסיכדלית שלבושה בעיצוב של B-Movie ונוצרה ע"י קומבינציה מוזרה של רוג'ר איברט (מבקר הסרטים זוכה הפוליצר) כתסריטאי ורוס מאייר, במאי השדיים-הענקיים הנודע כבמאי ומפיק. הסרט נוצר כ - take off על "עמק הבובות", ספרה של ג'קי סוזאן (שסרט על-פיו, הופק באותם אולפנים שלוש שנים לפני כן) אולם יוצרי הסרט טוענים שלמעט השם, אין קשר בין הסרט לסיפרה של סוזאן. הסיפור שמסביב לסרט הולך ומסתבך כשחושבים על רוס מאייר. מאייר הוא במאי מאוד ידוע בעולם סרטי ה - B-Movies, הוא ביים מספר רב של סרטי עירום כבר מתחילת שנות החמישים ונודע בעיקר כ - Nudies director. למאייר היה פטיש לגבי שדי ענק וכמה מדוגמניות השדיים הידועות ביותר של אותה תקופה (ושל תקופות מאוחרות יותר) כמו: אושי דיגארד, קיטן נאטיבידד וקנדי מוריסון הופיעו בסרטיו. איברט, אז עוד היה בתחילת דרכו ועדיין לא רכש את תהילתו כמבקר קולנוע. כל הקומבינציה הזו יצרה את אחד מהארועים הקולנועיים המוזרים ביותר שיש. מהצד האחד, "מעבר לעמק הבובות" (שנודע אגב גם כ"שועלות הוליווד") הוא מייצג נאמן לתפיסה הקולנועית של רוח התקופה ההיפית. מדובר בסרט צבעוני וקינקי לחלוטין. מהצד האחר, "מעבר לעמק הבובות" הוא סרט מחורבן. פשוט ככה. סרט שמתחיל לאט, נמשך מוזר ובאמצע אין הרבה.

העלילה מספרת על להקה של שלוש בנות שמגיעה להוליווד על-מנת לקבל נתח בירושה שממתתינה לאחת מהן. בעיר החטאים ההצלחה מאירה להן פנים אך היא גובה את המחיר כשכל אחת מהן עוברת תלאות שונות ומשונות. האחת נפרדת מחברה (שהוא במקרה גם המנהל של הלהקה) ומתרועעת עם פלייבוי צעיר ועם מפיק תקליטים הדוניסט ומוזר (איברט סיפר שדמותו של רוני ברזל, המפיק בסרט, התבססה על סיפורים שנסבו באותה תקופה לגבי פיל ספקטור, מי שהיה המפיק של החיפושיות וטינה טרנר, בין היתר). האחרת הופכת ללסבית. השלישית מנהלת רומן עם סטודנט צעיר למשפטים אך בוגדת בו עם אלוף אגרוף. מנהל הלהקה נופל טרף בציפורניה של כוכבנית פורנו, מעל הכול יש את רוני ברזל, Z-man המפיק ההדוניסט. תוסיפו לכל הטרראם הזה עו"ד מבוגר וערמומי, אמנית תמימה וטובת לב, קצת ציצים, המון צבע, מוזיקה מעניינת מאוד (שהייתה אחת מההצלחות העיקריות של הסרט), לפחות שתי שפנפנות פלייבוי בתפקידים ראשיים, שחזור לקוי של עידן האהבה החופשית, עלילה מוזרה לחלוטין ותקבלו את "מעבר לעמק הבובות".

כיוון שקשה מאוד להשיג עותקים של הסרט אני אפילו לא אטרח להמליץ עליו או לא (או לא, אגב). היה שווה בשבילה החוייה בעיקר.