כשהתחלתי לכתוב דו"חות צפייה, לפני שנתיים וחצי, הבטחתי לעצמי שכל סרט חדש שאני רואה יזכה לדו"ח צפייה. איכשהו יצא שבמהלך השנתיים וחצי האלו ראיתי די הרבה סרטים וכל אחד מהם זכה לכבוד הראוי. לאחרונה, בעיקר בגלל הלימודים כמעט ולא יצא לי לכתוב בבלוג ואם כבר יצא אז זה היה בנושאים הרי גורל כמו כדורגל והשיר האחרון של טיפקס. וכך, לאט לאט הצטברה לה רשימה של 15 סרטים שלא הספקתי לכתוב עליהם, והסרט הותיק ברשימה הוא סרט שראיתי בסוף נובמבר. עבר די הרבה זמן מאז וקשה לזכור סרט שארך 75 דקות. אבל, כיוון שמדובר בסרט הראשון של טים ברטון שיוצא לי לראות וכיוון שמדובר בסרט מאוד מיוחד וחביב למדי, סרט שהחמיץ רק במעט את הכניסה לרשימת הגדולים שלי, אני מפרגן לו באיחור רב מדי. מבין כל הסרטים המיוחדים (מצוירים/ממוחשבים או השד יודע מה) "חתונת הרפאים" הוא ללא ספק המיוחד שבהם ושווה להשקיע בו קצת זמן (75 דקות כבר אמרתי ???)
ג'וני דפ נותן את קולו לויקטור ואן דורט שאמור להתחתן עם ויקטוריה אברגלוט, למרות רוחה של משפחתה. בחזרה הגנרלית ויקטור מפשל לגמרי ולא מצליח להגיד את השורות שלו נכון. הוא הולך להתבודד ביער ולהתאמן על השורות וממש בטעות הוא מצליח לשאת לאישה גוויה שרק שכבה קבורה ביער וחיכתה למושיע. מכאן מתחילה תסבוכת. עכשיו תארו לעצמכם את כל הסיפור הזה בסרט מצויר שכדרכם של סרטים של טים ברטון מתעסק בעיקר בעולם המתים. מדובר במיוזיקל המורבידי המטורף ביותר שניתן להעלות על הדעת. והאמת, זה היה ממש סבבה של סרט. נהניתי מאוד. שלא נטעה, הסרט היה ככה-קרוב להיכנס לרשימה, אבל בכל-זאת, אני מנסה לשמור על מהוגנות וגו'. לקחת ב-DVD.