הבלוג של אילון

אף-פעם לא אהבתי יותר מדי את חיים רביבו. למרות שאני מודע למעלותיו האדירות כשחקן, יש משהו בדמותו הציבורית של חיים רביבו שמטריד אותי. אולי זה הכריזמה שלו. אנשים כריזמטיים במידה הזו מפחידים אותי בד"כ. רק צרות יכולות לבוא מהם. רביבו הופיע בכל פרסומת אפשרית והתראיין תחת כל עץ אפשרי ויצר רושם של "ילד טוב אשדוד", חלומה של כל אם יהודייה, עם חיוך ששווה מיליונים וסימפטיות לאין קץ. ממש יאיר לפיד רק עם כדור ליד הרגל. אפילו פרשת נערת הליווי לא הכתימה את רביבו (ע"מ שלא להסתבך אני רק אציין שכל בנאדם שאיתו דיברתי על הפרשה הזכיר את רביבו כאחד מארבעת השחקנים שהיו מעורבים בפרשה. זה לא מידע בדוק אבל לדעתי יש לו רמת סבירות גבוהה). חשוב לזכור, במשחק נגד דנמרק, רביבו הורחק בפתיחת המחצית השנייה. בזמן ההרחקה התוצאה הייתה 2-0 לדנים. זה לא שהנוכחות של רביבו הייתה עוזרת לישראל לנצח (כפי שקרה ברוב ההופעות שלו בנבחרת, הוא אף פעם לא תרם יותר מדי לנבחרת או "אכל את הדשא" כמו ברקוביץ') אבל אולי באחד-עשר שחקנים התבוסה המשפילה הייתה נמנעת או לפחות מוקטנת. אלא שגם מהעניין הזה רביבו יצא טוב. רביבו הוא הטפלון האמיתי. בעוד שברקוביץ' נתפס כבעייתי ושחצן, רביבו הוא ממש המלאך. קסמו של רביבו מהלך עד כדי כך על האנשים עד שאחרי ההרחקה מול דנמרק אמר לי אחד מהחברים שהוא ממש מעריך את רביבו כי ההרחקה מראה שאכפת לו (לתזכורת: רביבו הורחק כי הוא רדף לצורך חיסול חשבונות על פני חצי מגרש אחרי שחקן דני. ממש כמו ערס מהשכונה. כמות המאמץ והריצה שרביבו השקיע ע"מ לעוף מהמשחק היו לאין ערוך גבוהים ממה שהוא השקיע במשחק עצמו). בתחילת העונה כולנו מחאנו כפיים לרביבו שויתר על חוזה המיליונים ב"גלא" ועבר לאשדוד ע"מ לשחק עונת פרישה. "תראו איזה בחור מקסים, במקום לקבל מיליון וחצי או השד יודע מה בטורקיה הוא בא לעזור לקבוצה של העיר בה הוא גדל ועוד הוא לוקח רק 25,000$ לעונה. איזה מאמי". אלא שכמו תמיד, מה שרצינו לחשוב על רביבו התערבב במציאות עצמה. רביבו עזב את טורקיה (כנראה) כי פשוט נמאס לו. אני יודע שזה הסבר פשטני מדי אבל אני משוכנע שרביבו הגיע לשלב בקריירה שבו הוא כבר לא מספיק נלהב או נרגש מכדורגל, שהוא חושב שהפוטנציאל שלו להרוויח כאיש עסקים או בפוליטיקה גבוה לאין ערוך ממה שהוא ירוויח מכדורגל ושבאופן כללי נמאס לו להשקיע והוא מעדיף את הזולה שלו באשדוד. ככה נראה לי. עניין החוזה שלו הוא משני. כיוון שהכסף מגיע מג'קי בן-זקן שהוא שותף של רביבו בעסקים, אני משוכנע שבן-זקן ימצא דרך לפצות את חיימקה שלנו. בינתיים רביבו היה השחקן היחידי באשדוד שהצדיק את הציפיות המקצועיות שתלו בו אלא שפה בדיוק טמונה הבעיה. רביבו הוא שחקן טוב ומרכזי מדי מכדי שיישחק בקבוצה כמו אשדוד מבלי שזו תתחיל להיתלות עליו. כל עוד רביבו היה כשיר, לאשדוד היה צ'אנס להפוך את העונה הזו למשהו טוב. ברגע שרביבו נפצע
(?) הכול התחיל להתפרק. אבוקסיס חזר להפועל, השוער הפסיק לשחק, ואשדוד החתימה את איציק זוהר, בעל המועדון ושחקן העבר המפואר. מכל הבלגאן שמאפיין את אשדוד בתקופה האחרונה, הידיעה העצובה ביותר הייתה דווקא מתחומי הטניס. רביבו עודד את אנה סמאשנובה באחד ממשחקיה באליפות אוסטרליה. כן, כן, העונה בעיצומה ורביבו יושב במלבורן ורואה טניס. נניח שרביבו באמת פצוע כפי שהוא אומר. נניח. עדיין בתור פצוע אתה יכול לצפות ממנו שיבוא לאימונים, ישב עם החברה, יטריף אותם לשחק טוב יותר וישמש כמוטיבטור של הקבוצה. אני יודע שזה הרבה מדי לבקש ממישהו תמורת 25,000$ ובכ"ז אני חושב שאשדוד ראוייה לזה מחיים.

הגענו בשעה טובה לחצי עונה ולדעתי אם היה צריך להכתיר עכשיו את שחקן העונה בעיתונות, אין ספק שראובן עובד, כוכבה הצעיר של מכבי ת"א היה זוכה. אני חושב שעובד מקבל את המשכורת מהגורם הלא מתאים. במקום לקבל משכורת ממכבי ת"א, לדעתי, אביב הברון ממעריב היה צריך לשלם לו משכורת חודשית על כל השטויות שהוא עושה. ראובן עובד הוא מכרה זהב לעורכי עיתונות הספורט. הדבר האחרון שבו אני חפץ הוא הצלחה כלשהי של מכבי ת"א או של מי משחקניה ובכ"ז ראובן עובד הוא הסיפור העצוב של השנה ואבן בוחן לרמה הירודה של הכדורגל בארץ. זה לא דבר חדש, ששחקנים צעירים מאבדים את העשתונות ומאבדים את הצפון ומאבדים בכלל אבל המקרה של עובד מצער פי כמה לאור כמות הכישרון שבה הוא נתברך. אין ספק, עובד הוא שחקן סופר-מוכשר שבעזרת ההכוונה הנכונה יכול להגיע להמון הישגים אלא ששלל היועצים בהם הוא מוקף והאימפולסיביות שבה הוא ומשפחתו ניחנו גורמת לקריירה שלו להראות כרלוונטית יותר למדורי הפלילים ולא לספורט. סקירה קצרה של מעללי עובד העונה תלמד על הדברים הבאים: עובד רוצה לעזוב את מכבי, עובד שייך למחנה נמני, עובד יעמוד לדין על תאונת פגע וברח, עובד שיחק קטרגל והתערב על אלפי שקלים, עובד לא מרוצה מקלינגר, עובד רוצה לעזוב את מכבי, עובד השתתף במפגש עם הצד המיליטנטי שבאוהדי מכבי, וכו' וכו' וכו'. ללא ספק, הספק אדיר לבחור כל-כך צעיר. אם ההספק שלו במגרש היה חצי מההספק שלו בעיתונות, עובד ללא ספק היה נבחר לשחקן העונה לטוב ולרע. וחבל. ממש חבל. עולם הכדורגל מלא בסיפורים על אנשים שביזבזו את הקריירות שלהם על כלום. לא צריך להיגרר לדוגמאות הקיצוניות (שמועלות תמיד בהקשרים כאלה) של ג'ורג'י בסט או רוני קלדרון שלנו, מספיק אם נסתכל על מנור חסן. חסן הוא בדיוק הדוגמה לשחקן הצעיר שחושב שכל העולם שייך לו, לא מוכן לקבל עצות נכונות מאף אחד, מקבל בסופו של דבר את החלטות הקריירה הגרועות ביותר שיש ומסתכסך עם כל מאמן איתו הוא עבד. לעובד יש עדיין הזדמנות להשתנות. הוא חייב להתנתק מחוגי המקורבים האלה שלו (בעיקר המשפחה). לשבת בשקט על הספסל של מכבי ולהרוויח ביושר את המקום בהרכב (כמו שמכבי נראית זה לא ייקח עוד הרבה זמן ישיבה) ולהימנע מכל צרות ובעיות. הקישור המיידי למחנה נמני הוא דבר שעוד ילך עם עובד למשך שנים רבות ועלול לגרום לו צרות מול הנהלת מכבי אבל ההתערבות על משחק הקט-רגל והמפגש עם "השחקן ה-12" זה בדיוק מסוג הדברים ששחקן נבון היה נמנע מהם. מכבי ת"א היא אחד מהמועדונים הגדולים בארץ. כל עוד לעובד אין אופציות לחו"ל (וגם אם יש הן לא בהכרח משתלמות או כדאיות) עדיף לו להישאר במכבי ולהרוויח ביושר את הכותרות בעיתונים.