אחי הבכור והיחידי (שמתגורר סמוך לפילדלפיה) נוהג לצחוק עליי די הרבה על הנטיה שלי לשלב ביטויים באמריקאית בכתיבה שלי או בדיבור. לזכותי אפשר לציין שאני לא לבד. הוא צוחק על כל הישראלים. הוא לא עושה את זה מתוך רוע לב או מתוך תחושת עליונות על כך שהוא גר בארץ המדהימה ההיא (כן, אני אוהב את ארה"ב). אם הייתי ממש נדרש לנושא הייתי אומר שהוא עושה את זה מתוך תחושת הלם אותנטית לחלוטין על ההשתלטות התרבותית של ארה"ב על העולם כולו ועל ישראל בפרט. באחת מחופשות המולדת שלו, קרוב לסוף המילניום הקודם, הוא ממש נגנב (ולא לחיוב) מבהלת "סיינפלד" שהייתה פה ומזה שכל בנאדם שהוא דיבר איתו לא הפסיק לצטט את "סיינפלד" או להתחיל משפטים ואנלוגיות בביטוי: "זה כמו בפרק של סיינפלד ש....".
האמת היא שהוא די צודק. האמריקאיות כל-כך נטמעה בתרבות שלנו ובהתנהגויות שלנו שאנחנו כמעט כבר לא שמים לב להמון דברים נורא אמריקאיים שאנחנו עושים. אני לא ממש יודע להגיד אם זה טוב או רע או אם אני אוהב את זה או לא. נכון לעכשיו אני בעיקר indifferent.
ולמה בעצם נועדה כל ההקדמה הזו ?
ב - IOL ידעו לספר שקבוצת ליברפול (אהובתי, מכורתי) סובלת ממצוקת חלוצים כתוצאה מפציעתו של אמיל האסקי הגמלוני. ואיפה אמיל האסקי נפצע אתם שואלים, ובכן, האסקי המיותר נפצע בהאמסטרינג. כך במקור. ב - IOL לא ממש רצו להתאמץ ולבדוק בבבילון שהאמסטרינג זה "מיתר הברך" הם אפילו לא טרחו לכתוב את "האמסטרינג" באותיות אנגליות אלא חזרו על זה פעמיים בעברית. אתם אָנְדֶרְסְטֵאנדְ. ל - IOL לא ממש אכפת להיות הכי פרובינציאליים בעולם. ככה זה היר אין יזראל.
לאות מחאה על חוסר ההשקעה בתרגום הרשיתי לעצמי לגנוב ל - IOL את התמונה של הסקי (עם שמיצר)