הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 2/2004
דו"ח צפייה: משחקי שעשוע - סוזאן לותאר, פרנק גירינג
הבטחתי לעצמי שלא להתעלם מהסרט המיוחד הזה שראיתי לפני כמה שבועות, וכך, למרות שלא מצאתי תמונות מהסרט ולמרות שראיתי את הסרט רק פעם אחת, תוך שאני מחמיץ את הדקות הראשונות, אני עדיין ממליץ (די בחום) על "משחקי שעשוע". נתקלתי בסרט, די במקרה, ב - 3:00 בבוקר של לילה-ללא-שינה ולמרות שלא שמעתי עליו לפני כן, החלטתי לתת לו צ'אנס ולא התחרטתי. "משחקי שעשוע" הוא אחד מהסרטים האלה שכוחם הוא דווקא בהתנהלות הלכאורה-שלווה. אין בו סצינות אלימות יוצאות דופן או "מרחץ דמים". אין בו פסיכופת שמזיל ריר מול תמונות, אין בו שוטים וניטים, בגדי עור ושלשלאות. כל מה שיש בסרט הוא סדיזם טהור ובלתי מוסבר שזוכה לסיוע מהבמאי. מיכאל הנקה, במאי הסרט, כמו שואף לומר, לא די בכל הזוועה והרוע הטהור שיש מסביבנו אלא שהרוע הזה זוכה לסיוע מתמיד ובסופו של דבר הוא עתיד לנצח. יכול להיות שאני מעט מפליג בפרשנות של כוונת הבמאי ושכל המטרה הייתה פשוט להראות שני צעירים מעורערים בנפשם שקיימים רק בסרטים אלא שאנשים מסוגו של רעי חורב נמצאים גם בינינו (והנה סוף-כל-סוף הצ'אנס להשתמש בקלישאה החבוטה הבאה:) והמציאות, מסתבר, עולה על כל דמיון. ביקורות שונות שקראתי אודות הסרט סיווגו אותו כאחד מאותם סרטים ששייכים לגל ההיפר-ריאליזם האירופאי ("בלתי הפיך" for that matter) ויכול להיות שיש בכך משום הצדק. "משחקי שעשוע" מזכיר יותר מכל מפגש בין "התפוז המכני" ל"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" לסיום של "עולמו של וויין". במרכז הסרט עומדת משפחה קטנה. אמא, אבא וילדם הקטן שמגיעים לבית הנופש שלהם. בהגיעם הם פוגשים שני צעירים שעומדים בחצר הבית השכן ולפיכך הם מסיקים שמדובר באורחים של השכנים. שני הצעירים, פיטר ופול, מגיעים אל הבית ומבקשים 6 ביצים. פיטר, שהוא ללא ספק הכריזמטי מבין השניים, מתלהב מאלות הגולף של אבי המשפחה ומבקש לנסות אחת מהן. האם (סוזן לותאר המבריקה) מסכימה בחוסר מנוחה ומכאן העלילה מתהפכת...שני הצעירים מתגלים כאכזריים במיוחד. הם מכים את אב המשפחה ושוברים את רגלו (מה שמונע ממנו לברוח ולהזעיק עזרה), כולאים את בני המשפחה ומהלכים עליהם אימים. עיקר כוחו של הסרט, כפי שציינתי, טמון בהתנהלות השקטה של פיטר ופול. פיטר הוא שחצן, פול הוא מנומס, פיטר רודה בפול אולם מצליח שלא לאבד את אמונו ותשומת ליבו. "משחקי שעשוע" הוא סרט מיוחד. לאורך כל הסרט אנחנו לא מקבלים הסבר להתנהגות של פיטר ופול ואנחנו צריכים למלא את החלל הזה בעצמנו (אני, אישית, לא מצאתי את התשובה. סתם אכזריות צרופה). הבמאי, גם לא חס על קורבנותיו ומוליך אותם בשבעה מדורי גיהנום. גם כשאם המשפחה מצליחה להיחלץ, הפחד עדיין קיים (בדומה לכל סרטי האימה הידועים והגרועים ביותר, יש כאן התעסקות עם bad guy שהוא גם יודע-כל ושלא ניתן לחמוק ממנו). הרוע מקבל חיזוק נוסף מהעובדה שפיטר גם פונה במהלך הסרט לצופים (יותר מפעם אחת) ומדבר על מהלכים שונים בעלילה. מהצד האחד, זה הופך את כל המחזה הסדיסטי המוצג בפנינו לבדיחה אחת גדולה, מהצד האחר, זה מחזק את היכולות הבלתי-נדלות של הרוע הטהור הבא לידי ביטוי בדמותו של פיטר. גם אנחנו כצופים נופלים שבי בקסמיו. "משחקי שעשוע" הוא סרט מיוחד ביותר ולמרות שאני בד"כ לא ממליץ על סרטים זרים, על אחת כמה וכמה כאלה שנוצרו לפני 6-7 שנים, אני עדיין ממליץ לכל אחד לנסות ולראות את הסרט בשידורים חוזרים בסינמה פריים. נסיון העבר מלמד שהסט יופיע לפחות עוד 5-6 פעמים בשידורים חוזרים בערוצי הסרטים הגרועים בעולם, הסינמות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
