קשה לדעת אם זה אכן יום יפה, כשאתה נמצא מתחת לעיריית חולון. ואולי השורה הנכונה היא: שבת בבוקר, יום עבודה. יש מעט מאוד דברים שהם מבאסים יותר מלעבוד בשבת בבוקר, הבעייה היא שאני כרגע כל-כך עייף עד שקשה לי לזכור מהם. ישנתי מעט מאוד. מעט מדי. אתמול בערב חגגנו את רווקותו של רון יקירי שביום רביעי הקרוב יפסיק להיות רווק. לא הייתה חשפנית ולא היה פורנו (לבקשת חתן השמחה) אבל היה סבבה. היה וויסקי והיו בירות והיו את הבראוניז שאשתו-לעתיד הכינה ורק בשבילם היה שווה לו להתחתן איתה (OK היא גם נראית טוב ומשכילה ומושחזת במידה אבל כל זה זניח לעומת הבראוניז האלה, אלוהים, מה היא שמה שם ?)
הספקתי לישון 3 שעות והקמתי את עצמי מהמיטה ממש בכוח כדי להגיע לעבודה. ובאתי. מי יודע, בסוף עוד גם ישלמו לי על זה. משמרות של שבת בבוקר הן בעייתיות. לא קורה מספיק בכדי להתעורר ממש, אבל תאורת הפלורסנט והטלפונים האקראיים שמגיעים לא מאפשרים לי לישון על-אמת (אני יודע שפה צריך לבוא קטע על זה שמצפונית אני לא אמור לישון בעבודה וכו' אבל בוא נניח למוסר המקצועי שלי לעת עתה. בכל זאת, שבת בבוקר). כמו שזה נראה כרגע אני אנסה להישאר ער מספיק זמן כדי לראות את הגירסה החדישה של "רצח באוריינט אקספרס" שתתחיל באחת הסינמות בדקות הקרובות. אם אלפרד מולינה בתפקיד פוארו יהיה טוב מספיק אולי אני אפילו אשאר ער לכבודו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
