הבלוג של אילון

אחד מהדברים הטובים בסרטים על משפחות יהודיות הוא שכל אחד יכול, בהסתמך על משפחתו היהודית, לקבל רפרנס מסוים למה שהוא רואה. ופה בעצם עולה שאלה: אם כל מה שיש לסרטים על משפחות יהודיות, אפילו קומדיות מהסוג של "סוזי גולד", להציע הוא בעצם תדמית המשפחה היהודית הלוחצת, מוכת התסביכים (וזאת אם יוצאים מנקודת הנחה שחום ואהבה, קנאה וצרות עין, תבונה ותא משפחתי לוחץ קיימים גם במשפחות מעדות אחרות) אז המסקנה היא שכל הדברים שמבדילים את המשפחות היהודיות ממשפחות אחרות הם לא בהכרח דברים חיוביים. ואז, איפה העם הנבחר ואיפה אנחנו. אבל...אני מניח שמדובר במסקנה קצת עמוקה מדי ומיותרת לנוכח העובדה שסוזי גולד היא רק קומדיה קטנה וחמודה, לפעמים מצחיקה (בעיקר ליהודים שבינינו) ובעיקר לא כל-כך. שום דבר לכתוב עליו הבייתה וגם לא להתקשר. הרבה מהקטע היהודי, קצת רומנטיקה, קצת אנגליה, קצת לנון, קצת יין. אפשר להימנע (לא בקטע האנטישמי, סתם מתוך טעם טוב).