בפעם הראשונה שסיימתי לקרוא את "ספר האשליות" של פול אוסטר, לפני שנה או קצת יותר, הייתי משוכנע שזה הספר הטוב ביותר שקראתי מימיי. החבר הכי הטוב שלי הוא קורא אדוק יותר של אוסטר והוא בכלל בעניין של "מר ורטיגו". גם כשסיימתי לקרוא את "מר ורטיגו" בפעם הראשונה חשבתי שהוא הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי. למעשה, העניין הזה של לסיים לקרוא ספר ולחשוב שהוא הטוב שקראת מימייך קרה לי 5 פעמים סה"כ (לפי סדר כרונולוגי: "עשרה כושים קטנים" של אגטה כריסטי, "רופאים" של אריך סגל, "עמודי תבל" של קן פולט, "מר ורטיגו" של פול אוסטר ו"ספר האשליות" של פול אוסטר). כרגע סיימתי לקרוא את "ספר האשליות" בפעם השנייה. אני עדיין חושב שהוא נפלא, עדיין מרוצה מכל שנייה שהשקעתי בו, עדיין ממליץ עליו בכל פה, אם כי אני הרבה יותר מודע למעמדו האמיתי. הוא לא הספר הכי טוב שנכתב אי פעם אבל הוא בהחלט אחד מהספרים שהכי נהנתי לקרוא אי פעם. בקיצור, כל מי שעוד לא קרא וכל מי שמתלבט, שייקרא. ויפה שעה אחת קודם. לא לחכות ליום כיפור, לקרוא. כמה שיותר מהר. אני מאוד מאוד אהבתי.